בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 7 שנים. 15 ביולי 2017 בשעה 5:33

את  נאה והנאה שלי

 אוהב להביט בך . לדעת כמה קשה לך. כמה את רוצה למרוד. להתפרץ, את ממשיכה, נלחמת באגו מול הצורך.

 בהתחלה  צריך הרבה סבלנות בכדי להוביל מבלי לשבור. לגרום לך לרצות.  מבלי לאלץ, לאט ובסבלנות והרבה תשוקה פנימית, כזו שגורמת לגוף שלך להגיב ולמלמל דברים מוזרים תוך כדי.

 כשתמצאי את מקומך עם הבנות ותובנות שאת בשבילי ושלי ,  לכל מה שארצה לעשות בך. כל מה שאבקש ממך, שאשתמש בך. כי אני   כאן בשבילך לא פחות. רק אחרת.

 את מבצעת כי ביקשתי, את לומדת, אף  פעם  לא קל לך ,גם  כשאת מבינה שאפשר לשחרר, וזה עושה לך  טוב.

אפשר   להיות מורדת עד שאת מבינה שבעצם את מורדת בעצמך.

 אז מכאן הכל  פשוט יותר.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י