בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 7 שנים. 9 באוגוסט 2017 בשעה 8:15

אבא מחנך קשוח

 נשאל כל  פעם מה הכוונה.

 אז בטוח לא בקטע של להחליף טיטולים או לשיר שיר ערש.

אבא במובן של מדריך מבוגר שמוביל למקום בו היא תהיה רגועה ושלמה. היא שלי. היא רכושי. היא שייכת לי ואני דואג לטפל  ברכושי שיצליח. כשהיא מגיעה אלי חסרת ביטחון בעצמה ביכולת שלה להצליח. כל פעם מביעה חשש מכשלון, חשש  שמקפיא אותה מלפעול בכל תחום.פחד משתק שנובע   בעיקר איך זה יראה בעיניי אחרים, כאילו והיא נשפטת על מה שהיא עושה , אז לא עושה דבר..

כאילו וזה צריך בכלל להיות אכפת לה. 

 להבהיר לה שאי הצלחה אינו כישלון אם  למדת משהו בדרך ותיישמי בפעם הבאה. לא משנה איך זה יראה בעיני אחרים מה שחשוב הוא היכולת לקום ולהמשיך ולנסות לנצח ולהצליח. אני שם תומך ועוזר. ומדבר ומחבק ומקשיב. ואני באמת קשה איתה. לא מוותר לה. שתבכה, תעשה עיניים תייבב שקשה, ואני חסר רחמים והיא מאיימת שרוצה ללכת , אני לא לוותר לה לרגע.

אבל זה גם לא המקום בכדי להצליף ולהכאיב. זה  חשוב שהיא מבינה שהיא חייבת והיא תצליח ואני איתה  בכל מקרה. ונצליח ביחד. אני אחראי עליה.  ומקבל אותה ויש לה מקום להכנע.  אבל אסור לה להכנע לפחד מכישלון.  כך שהיא מבינה ומצייתת , קמה וניגשת לארון מוציאה את החומר שיש לה למבחן ,ומתחילה ללמוד.

      ואיזה שקט  משתרר בבית.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י