לפני 7 שנים. 18 באוגוסט 2017 בשעה 7:52
את רחוקה והמילים שלי מגיעות אליך
נוגעות בך. מערבלות את הפנימיות המיוחמת שלך
את כל מה שרוצה להקיא ולהוציא.
מילים שחודרות עמוק, מחרמנות מביכות, מפחידות
מגיעות לך לחלק הלח, את לא רוצה, ומבקשת להפסיק, ומתחננת לעוד, והרבה
קשה לך אבל את צריכה ורוצה לחוות כבר, כאן ועכשו.
המילים שלי גורמות לך להגיב.
הצורך שלך גורם לך לפחוד. וכל פעם זה מתחזק.
חוסר היכולת שלך לשחרר, ולהגיד שזה מה שאת צריכה
ואת נלחמת בי ובמילים ומבקשת עוד. רוצה לגעת ורוצה לברוח.
את נשארת, כי אפילו כשאת לא רוצה לדעת, ולא רוצה לקבל
מצאת לך את המקום בו את צריכה להיות.
משהו שברחת ממנו כל חייך והגעת אליו.