לפני 7 שנים. 17 בספטמבר 2017 בשעה 9:44
כשהזמן עוצר והשעון ממשיך בלעדינו
בזמן שלנו הכל קורה
הכל מתחבר
הכל מרגיש
סוער ורך, כואב ומשפיל
את זוחלת ואני עומד
אני חודר ואת נחדרת
בזמן הזה, בו את הזונה והכלבה שלי
הזמן עומד תקוע בחוץ
מחכה שאקח אותך עד הקצה
שאשתמש בך, אהנה ממך
תמיד
כשאת אצלי
הזמן מחכה בחוץ בסבלנות