"אני בחיים לא אשים קולר זה טיפשי ומטומטם"
"אל תשימי. זה סמל של שיייכות
אם לא מרגישה שייכת
אל תשימי
אבל על השולחן מונחים כמה קולרים שעשיתי. תבחרי אחד כשתחליטי שאת מוכנה"
"בחיים לא. אני לא אשים קולר זה משפיל ומעצבן"
"אל תשימי. לא חייבת, רק שתרגישי שאת רוצה"
"בחיים לא"
אחכ היא מתרוממת מרימה ראשה מהירך שלי
"אפשר לשים קולר?"
"לכי לבחור"
"לא.. לא רוצה" וחוזרת לתנוחה על הירך צמודה לזין
"טוב אקח קולר"
"לכי תקחי"
"לא יודעת ,אבל אני רוצה וזה מפחיד
אני מרגישה שייכת ואוהבת ורוצה קולר
אני מפגרת
אבל מפגרת שלך"
ניגשת לשולחן ומביאה קולר, על ארבע במיטה היא מסיטה שערה הארוך שנופל על המיטה חושפת צווארה
ואני עונד את הקולר בגאווה וחיוך ומקלר אותה.
היא מחייכת נצמדת
" קולר מעצבן" אומרת בחיוך ונצמדת אלי ומלטפת אותו.
שליטה היא לפעמים סבלנות ולא כח ועונשים
והכל יגיע למקומו
כרצוני
