שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 8 שנים. יום שבת, 30 בספטמבר 2017 בשעה 9:54

הרגע בו את מתנתקת מהכל. אם זה בעיקבות הכאב

 או החניקות או  כי את מיוחמת עד כלות   

אבל  פתאום הגוף שלך מתרופף בידיים שלי ואני  תומך

אותם שניות את כבובה שגזרו לה את החוטים

נופלת ומשחררת  מודעות

לעיתים את שקטה ומתנשמת

 לעיתים את אומרת מילים חסרות פשר

כמו  חלום

באותם הרגעים של שלמות

 רק הגוף בידיים שלי

 השאר נתת לי  לשחרר ממך

 ולהחזיק בך עד שתחזרו.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י