בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 7 שנים. 30 בספטמבר 2017 בשעה 10:54

הרגע בו את מתנתקת מהכל. אם זה בעיקבות הכאב

 או החניקות או  כי את מיוחמת עד כלות   

אבל  פתאום הגוף שלך מתרופף בידיים שלי ואני  תומך

אותם שניות את כבובה שגזרו לה את החוטים

נופלת ומשחררת  מודעות

לעיתים את שקטה ומתנשמת

 לעיתים את אומרת מילים חסרות פשר

כמו  חלום

באותם הרגעים של שלמות

 רק הגוף בידיים שלי

 השאר נתת לי  לשחרר ממך

 ולהחזיק בך עד שתחזרו.

 

אוצר2020צרות - 💖
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י