לפני 6 שנים. 16 בינואר 2018 בשעה 10:06
כמה נכון לך להופיע כך
מלאת פחדים עם רטט בלב ובעוד חלקים בגופך
להתפשט במבוכה
לכרוע על ברכייך
להמתין למגע
להצמד לרגל. להרגיש את מה שחשבת עליו כל הזמן לאחרונה
והגעת ומוכנה ורוצה
ומשתוקקת וצריכה
ועם כל זה
את עדיין לא יודעת
חוששת להסחף
לא יודעת לאן זה יוביל לאן יקח אותך ומה יהיה ואיך תרגישי
אבל את כאן בעירומך על הברכיים כי צריכה וחייבת כבר להיות מה שאת שנים חונקת בתוכך
לדעת פעם אחת ולתמיד מה יצא מתוכך
ומה את האמיתית
את שקטה..
והראש מציע לך לקום ולברוח. הגוף מחליט שתשארי..
ו