בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 6 שנים. 3 ביוני 2018 בשעה 6:42

ברגעים שהיא מתנשפת, עיניה עצומות וקשורות,מתמכרת למגע,מרגישה בכל גופה את התנועות, את מה שחודר אליה,את מה שיוצא ,את מה שחם, את מה שכה קר, את מה שמענג, את מה שלוחץ, את מה שנוגע.
ליטוף ,מגע בד ,מגע גוף, שפתיים, לשון, בידיים החולפים בקלילות על גופה ,לופתים לעיתים, מכאיבות לעיתים,  תמיד מענגות ,ידיים המשדרות צמרמורות מעלה מטה ופנימה..
נעה לצדדים, קשורה לתקרה,ישבנה לוהט אדום  ראשה על צידה, נושמת בכבדות ורגליה הפשוקות אחוזות בקרסוליים במפשק העץ. ..
גופה נע קדימה ואחורה, ברכיה כפופות נוגעת לא נוגעת ברצפה,תלויה על המוט מהתקרה,נמצאת לא נמצאת..
מרחפת בחלל אחר, תחושות של מציאות לא קיימת, התמסרות למגע,לכאב ולעונג.שם, לא שם..
בפה פעור, מתנשם, מתנשף, גופה נע בפראות, כולה עמוסת תחושות, תשוקות, התרגשויות , ממוקדת רק במגע, יודעת להרגיש כאב, מצפה בעיניים דומעות לתחושה הבאה, להפתעה , לא יודעת מה יקרה בשנייה הבאה, היא מוכנה לכל אשר יבוא ויקרה, זו הנתינה שבה ,היכולת לתת, בכאב ובעונג עבורו.

                                       מרחפת..לא נוחתת..רוצה עוד..הרבה בלא הפסק

                                                                 שלא יגמר לעולם


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י