לא רוצה להכליל..
אבל יש דעה רווחת שנשלטת חדשה היא עדינה יותר
וצריך להתחשב בה ולא לקרוע אותה כבר מהתחלה
ונשלטת מנוסה אין לה גבולות והיא תספוג הכל
אז..
לדעתי זו טעות משמעותית
יש סאקלה שבצד האחד יש את הנשלטת שמגיעה כבר מהתחלה
בצורך של:
אני אבוא בלי חיבוקים.. בלי מילים .תיקח אותי, תקרע אותי, תעשה בי כל מה שבא לך
כשתסיים, תזרוק עלי את הבגדים, ותשלח אותי הביתה
בלי מילים, בלי רגש ,בלי יחס
בצידו השני נמצאת זו שמבקשת להיות ילדה קטנה.
תחבק, תקשיב, תשתמש, תהנה תתענג עלי בכייף
תדבר איתי, תהיה איתי כשצריכה
ואכאב בשבילך כי אני רוצה לרצות
אני שלך,רכושך , אני שייכת
אבל..
הסקאלה הזו היא לא קו ישר
אלא מעגלי
הנשלטת מהקבוצה הראשונה תפתח רגש..
היא תצמד ותחבק כאילו בהסתר את הרגל ותנשק קלות
או תבקש לשכב ליד המיטה עם הרצועה והקולר
תניח את הראש על הברך ותיקח את היד ותניח על שערה לליטוף
ולפתע היא יכולה לדבר. לחייך כשבאה וכשיוצאת
היא כבר נצמדת מלטפת ומלקקת.. ומחייכת..
זה תהליך מסוים שעוברת עם הזמן ההכרות והרגש
ויש
את הנשלטת ילדה
שמצהירה שהיא מתמסרת וכואבת ומוצלפת רק כי היא רוצה לרצות
אבל..
תוך זמן קצר היא מתמכרת לכאב. לריחוף
לניתוק מהכל ,כבר לא רק מתוך הצורך להתמסר
אלא כצורך שלה להרגיש ולחוות את ההרגשה הזו שמרגיעה
ההרגשה שהיא בטוחה ועפה לעולמות רגועים ושקטים עם הכאב חזק ככל שיהיה
ואז..
היא רוצה עוד.. ומבקשת בלי גבולות
רק לקחת לשמור עליה להשתמש בה כרצוני
וליהנות מכל מה שארצה לעשות בה
כמה שיותר, יותר טוב
ובתוך המעגל הזה כל אחת יודעת מה נכון לה
ומה שנכון, נכון להיום
לעכשו
רוב רובן של הנשלטות שיקראו זאת
יגידו: אני לא כזו .. אני מיוחדת, לא כמו כולן
אכן מסכים
כל אחת יחידה ומיוחדת
כמו כולן