בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 4 שנים. 13 במרץ 2020 בשעה 7:10

זוכר אותך ,תמונה שלך חקוקה בזיכרוני ,רוקדת עירומה ומאושרת על הגבעה בין פרחי הבר,יפה כל כך,שחומה, ומרחפת לך בנוף,תלתליך בוהקים בשמש החורפית,ישבנך אדום מעט,את מחייכת, נעה בעיניים עצומות,הרוח הנעימה מלטפת גופך,אהבתי לראות,אהבתי להרגיש,אהבתי לאהוב אותך,ירוק העשב הגבוה,צהוב חרדל הבר,עץ השיזף,ועץ השקד שהיו צמודים להם, מאוחדים כעץ אחד,עץ הזית העתיק ובו עצמות גולגולת הפרה הלבנות, שלפני שנים רבות הונחו בין הגזעים ועם הזמן חבקו את הגולגולת והתאחדו למיצג של חיים ומוות שלובים זה בזה. והתנועה במרחב של טרסות האבן העתיקות

כל אלה הפכו לחלק מזיכרוני.
הם רק הרקע לך,הם היו כאן מאות בשנים,ואת רק לרגע,אבל זה הרגע שתמיד אזכור..

davy jones​(אחר){אהבת חינם} - מרגיש כמו אהבת נעורים
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י