דרוש- עבד/שפחת נקיון

כבר כמה שנים שלא חוויתי קינק במיטה שלי.

בתור מישהי שעשתה דרך מאד ארוכה לתוך המיניות האישית שלה והפכה את זה גם לעשייה המקצועית ולשליחות שלי בחיים, כל גבר שפגשתי הייתי צריכה לעבור חתיכת דרך איתו במיניות בסיסית כדי שנוכל לגעת גם בתוכן קינקי.

לקח לי זמן לאפשר, להרפות, לסמוך, להתמסר. תמיד הייתי צריכה להיות בעמדת המובילה, זו שמגיעה עם יותר ידע לגבי הגוף הארוטי, לגבי איך הגוף באופן כללי ואיך שלי באופן אישי עובד.
לא הגיע מישהו שיכלתי כבר מהתחלה לסמוך עליו שהוא יודע מה הוא עושה. שהוא מספיק נוכח ועוצמתי כדי לקחת את המושכות ולהוביל אותי לתוך מסע של התמסרות ואובדן שליטה.

עד שעברנו את הדרך הבסיסית, הקשרים שלי כבר התנדפו ונעלמו, ואף פעם לא הצלחנו להגיע למקום שאליו ייחלתי- המקום שיאפשר גם להכניס תבלין אחר. שבו אוכל באמת להרפות ולשחרר.

כמה אבסורד להיות הסנדלרית שהולכת יחפה. מלמדת מאות אנשים על איך לשחק בשליטה והתמסרות, איך להכניס יותר פלפל ומשחקיות לתוך חדר השינה.
ואצלי- כלום. לא מצאתי לזה מקום. לא הצלחתי לגעת במרחב הזה שאני אהבתי כ"כ.

ואז הוא הגיע.
השיווה הנוכח ועוצמתי.
הגבר הרך ומחוספס.
האיש שעשה כברת דרך לתוך המ*יניות שלו, הגיע עם אפילו יותר ידע משלי, ושם אותי במקום שלא הכרתי מימיי.
לראשונה אני לא זאת שמובילה. לא זאת שמלמדת. לא צריכה להדריך אותו בשום צורה. לא צריכה להסביר לו דבר. יש מקומות שאני אפילו לומדת ממנו.
אני חשופה מולו. פגיעה מולו. יכולה להיות קטנה, חלשה וכואבת מולו.
העוצמות שלו גוברות על שלי. לא פגשתי מציאות כזו עד היום.
וזה מאפשר לי להרפות. להתמסר. להילקח. לנוח.
זה מאפשר לי גישה לילדה הקטנה בתוכי שאף פעם לא היה לה מקום לצאת, לכאוב, לשחק, להתגלות. אני פתאום מצליחה לעשות איתה כ"כ הרבה עבודה. עבודה שייחלתי שנים לעשות מולה.
ריפוי.
ועכשיו יש מקום למשחק חדש.
למשהו שאני שנים חולמת אותו.
כבר שנים שבא לי לאהוב אישה. ועכשיו גם ממש בא לי לשחק עם אישה. עם מישהי שמפנטזת להיות צעצוע קבוע. מישהי שמוכנה לגעת במקומות הכואבים כי היא יודעת ומבינה כמה עונג זה מאפשר. כי כשאנחנו מפחדים מלגעת בכאב (לא רק פיזי) אז אנחנו נפחד גם מעוצמות העונג האפשריים בחיים.  בא לי גם שהוא ישלוט באיך שאני שולטת בך. ששנינו נשחק בך עד לשכרון חושים, עד לעילפון תודעתי. שהגוף שלך ינזול לנו בין הידיים והמוח ירחף לו אי שם בשמיים. עם השילוב של הידע והעוצמות המשותפות שלנו אני קצת מקנאה במי שתזכה להתמסר לשובבות שלנו ותיפול לנו בין הידיים.

שמה כאן קריאה ליקום.
ויוצאת מסוקרנת למה שאקבל בחזרה.