אליזבת הובילה אותה אל תוך המספרה וסגרה את הדלת , רעש הדלת הנטרקת קלות אל המשקוף זעזע אותה .
היא השתנקה לרגע ובטנה התהפכה בקרבה , זה לא היה פרפרים בבטן אלא יותר כמו כוורת דבורים .
וכל מה שעבר לה בראש זה המשפט שלו " חדש ומרענן " מה זה אומר קיבינמט?
מה יהיה בסוף?
איך אלך מחר לעבודה?
ומה יגידו ?
מה אני אענה ? וככה המחשבות הציפו את ראשה עד שלא שמה לב לשערותיה השחורות מתקצרות ונושרות ברכות על כתפיה ועל הרצפה מסביבה .
פתאום קולה של אליזבת קטע את מחשבותיה בהקיץ והיא קלטה את דמותה במראה .
עיניה נפערו ידה כיסתה את פיה התמהה , יבבה חרישית יצאה מפיה .
ברגע אחד החיוך של אליזבת נמחק והפך לפרצוף מודאג , " מה קרה מותק ?! את לא אוהבת ? "
היא הביטה על אליזבת ודמעות מתחילות לזלוג על לחייה , היא קמה וחיבקה את אליזבת בצורה שלא עשתה מעולם , תודה !!!
"הוא" יהיה מאושר זה חדש ומרענן באמת !!!
אבן ירדה מליבה של אליזבת המופתעת , כל כך מופתעת שלא טרחה לשאול למה ומי זה "הוא" המאושר ?
בואי חמודה אחרי שהורדת לי את הלב בואי נשתה משהו ונעבור לטיפול הקוסמטי שלך יפיפייה .
הכינוי יפיפייה העלה בה חיוך מבויש .
מה את שותה שאלה אליזבת , שחור או נס ?
תה או מים בבקשה ענתה .
תה ? מה את חולה ?! שאלה אליזבת בפליאה .
השאלה הזו שרודפת אותה תמיד לא פסחה עליה גם פה ומייד היא שלפה את אותה תשובה מכובסת.
לא חולה אבל זה מה שאני שותה , תה חלש מעט סוכר תודה .
אליזבת הכינה לעצמה אספרסו חזק ולה את התה חייכה ואמרה לה אני עוד אלמד אותך לשתות .
דוואי , נתחיל את הטיפול אמרה אליזבת ובמומחיות ומיומנות סידרה מרטה שייפה עד שהגיעה לשלב הסופי .
פנתה אליה ואמרה תבחרי גוון ללאק של הציפורניים .
היא היססה מעט ולבסוף פנתה לאליזבת בחיוך מבויש , חדש ומרענן , ספק ענתה ספק שאלה בטון מתנצל .
אליזבת חייכה והביטה עמוק אל עיניה , הפעם אני אלך אתך על הקלסי , נעשה לך פרנצ' לבן ... בפעם הבאה אני מתאימה לך את הלאק לגוון של הפס בשיער .
לאחר זמן מה שסיימה את עבודה , אליזבת קמה והעמידה אותה מול הראי הגדול ,
מה דעתך מותק ? מספיק חדש ומרענן ? שאלה בחיוך ממזרי .
היא שתקה , העבירה יד בשיערה השחור הקצר .
בפס האדום שקישט את שיערה .
החליקה את ידה לפניה הנקיות ולגבותיה המשורטטות .
ופתאום עיניה צדו את ידיה וציפורניה המקושטות , זה היה לה מוזר מעניין ויותר מהכל מפחיד .
היא הביטה באליזבת , חיבקה אותה .
תודה לך אליזבת , את מלכה !
אליזבת חייכה , וענתה אין ברירה השם מחייב וקרצה לה .
היא יצאה מהמספרה , ושוב טריקת הדלת הקלה העלתה בה צמרמורת . הביטה בשעון היד שלה וראתה כי כבר אחרי 8 בערב .
חיש הלכה היא לביתה .
נכנסה לביתה וכמו כל יום הניחה את התיק במקומו המעיל בקולב הימני הנעליים בארון נכנסה להתקלח 5 דק בדיוק ויצאה לבושה בכותונת הפלנל העבה שלה .
מיהרה היא אל המכתבה , בער בקרבה הצורך לכתוב את ההתרגשות אשר עברה עליה היום ביומן שלה .
שלחה יד אל היומן הוציאה אותו ממקומו הניחה על המכתבה שלחה ידה אל העט וברגע אחד העט נשמט מידה .
המעטפה של המשימה הייתה מולה ונזכרה היא בדבריו כי אסור לה לכתוב ביומן .
תחושת החמצה עברה בה ומחשבות כפירה נוראיות .
אני חייבת לרשום את שעבר עליי היום אמרה בקול .נו בבקשה למה אסור לי יבבה אל המעטפה כאילו הוא מולה . לבסוף אספה את עצמה , החזירה הכל למקומו הכינה לעצמה כוס תה חלש והוציאה את המעטפה הבאה .
לקחה לגימה מהתה העבירה יד בשערה נשימה עמוקה ופתחה את המעטפה והחלה לקרא .
" כל הכבוד יקירתי , אומרים שהצעד הראשון הוא הכי קשה .
ובכן זה נכון במידת מה אבל הבאים אחריו יהיו יותר מתישים ....... "
המשך יבוא .
