" כל הכבוד יקירתי , אומרים שהצעד הראשון הוא הכי קשה .
ובכן זה נכון במידת מה אבל הבאים אחריו יהיו יותר מתישים עד שנגיע למשימה עצמה יש לנו עוד הרבה עבודה איתך ועלייך .
ראשית אני מקווה שאת מרוצה מהתספורת החדשה שלך , אני מקווה שהבנת שחידושים ורענונים הולכים להיות דבר שבשגרה בתקופה הקרובה.
ובגלל ריבוי המשימות וחוסר היכולת שלי לנטר אותך בצורה מידית , אני מעביר את הבקרה על ביצוע המשימות אלייך .
כן אלייך ! את בטח מרימה גבה וחושבת איך זה יכול להיות שאת תבקרי את עצמך ?!
ובכן זה מה שאת עושה לעצמך כל חייך וכעת תעשי זאת לפי דרישתי .
מעכשיו לאחר כל משימה שבוצעה או שעבר הזמן המוגדר לביצוע שלה את תשבי פה ליד המכתבה הקדושה שלך תקראי את תכן המשימה שוב ותוודאי שכל סעיפי המטלות בוצעו כהלכה .
אם הם לא בוצעו כהלכה מבחינה טכנית את תרשמי לך נקודה רעה , כל 3 נקודות יזכו אותך במעטפת עונש שם מחכה לך עונשך על שלא עמדת במשימות לשביעות רצוני ורצונך .
שימי לב שיש רק 2 מעטפות עונש , אם וחלילה תגיעי לשלישית מבחינתי נכשלת במשימה הגדולה ועלייך להשמיד את שאר המעטפות שלא בוצעו ולהמשיך בחייך עם תחושת הסקרנות והכישלון .
אני מאחל לנו שלא נגיע למצב כזה , אני מכיר אותך מספיק זמן ומאמין בך .
כעת אחרי שהבהרנו את הנקודה הזו נמשיך הלאה .
מחר תלכי לעבודתך כרגיל .
לאחר העבודה תלכי לפאב "הפינה" ( אם הוא עדיין קיים אם לא לפאב אחר ).
שאת נכנסת לפאב את מתיישבת במרכז הבר תזמיני לך מה שאת רוצה לשתות / לאכול , והכי חשוב עלייך להיות שם לפחות שעה
ולפתח שיחה עם הברמן של 5 דקות לפחות או עם כל אדם אחר שיזדמן לך למשך 10 דקות לפחות .
לאחר מכן את חופשיה ללכת לביתך בחזרה להמשך המטלות .
נ.ב
אני מקווה שאת נהנית מהוורדים שהבאת , תקני לך מחר וואזה חדשה וצבעונית שתתאים לפרחים שיקשטו לך את הבית מהיום .
בהצלחה ."
היא סיימה לקרא את המטלה במבט מודאג , הוורדים ! אמרה לעצמה בקול והביטה לשולחן בחדות.
הוואזה עמדה שם ריקה מתוכן .
ללללאאאאאאאא קראה בייבבה חרישית , לעזאזל איך שחכתי לקנות פרחים כמו שהוא ציווה .
מה קרה לי ??!!
בהלה אחזה אותה , הרי היא הדייקנית זו שמבצעת הכל לפי הספר ולפי הדרישות איך היא פישלה ועוד במטלה הראשונה שלה .
שמה את ידיה על עינה כמתאבלת על הנקודה הרעה שצברה אפילו בלי כוונה .
היא רצתה לבקש סליחה מחילה משהו , אבל ממי ?
המכתבים האלו נכתבו מזמן והיא יודעת שחייבת היא לסיים את המשימה אם היא רוצה לעמוד מולו שוב זה היה התנאי והנדר שנדרה לעצמה ולו .
מיררה היא בבכי מול הדפים במשך דקות ארוכות עד שאספה את עצמה לקחה דף חלק ורשמה " נקודה רעה 1 " .
היא העבירה יד בשערה הקצוץ ולפתע הבינה , השינוי הזה הוציא אותה מאיזון מריכוז ומהשגרה .
הלכה לראי בצעד חרישי נעמדה מולו בשקט .
מביטה בעצמה בפליאה מי זו בראי
שיער קצוץ עם פס אדום , עיניים אדומות מדמעות ומבט מבוהל מעט .
זו לא אותה בבואה שמלווה אותה כבר שנים בראי .
העייפות החלה משתלטת עליה , היא דאגה לעשות רשימת מטלות למחר שלא חלילה תגיע לפסילה השנייה
ונפלה שדודה למיטה .
הבוקר עלה והיא קמה בעייפות לא אופיינית לה , לקחה את גומיית השיער באופן אוטומטי ושלחה יד לאסוף את שיערה אבל לא היה שיער לאסוף.
ואז ברגע של הכרה היא התעוררה באמת .
ושוב הפחד מהלא נודע התעורר בה והניע את גופה לקום ולהתארגן מהר יותר .
ישבה עם כוס התה החלש ליד המכתבה מביטה על היומן שלה , עברו כבר יומיים בלי לכתוב בלי לשפוך את הכל , אסור לי הזכירה לעצמה והחלה להרגיש רעד קל בגופה ומחשבות כפירה נוראיות בראשה .
אכן זה כמו סמים ואני כנראה מתחילה את הקריז , ניתחה את עצמה במיומנות הרגילה לה .
משסיימה את התה , יצאה חיש לעבודתה שלא תתפתה לכתוב ביומן .
פתחה את הדלת ליום חדש .
ולמטלה חדשה .
המשך יבוא .........