די כבר

עם כל הדד שמסביב, משהו שנותן את הרוגע האולטימטיבי.

העולם,

לפעמים אני רואה כאן נשים מתעוררות בבוקר ומצלמות איזה ציץ או חוטיני, אימוג'י חיוך. 

ואני שואלת, למה לי היום בבוקר מסריח מהפה ו אימוג'י עצבים ולה יש פיטמה זקורה? 

השולט שהלך עלי

קבענו ב 14 אצלו במשרד, אחרי העבודה שלי. סגר, הוא והמזכירה היו וכשהגעתי הוא אמר לה שהוא משחרר אותה הביתה. היא העיפה בי מבט מטונף עם האודם האדום שלה והעקבים הדקים. אני לבשתי שמלת צמר שחורה ולא ממש מחמיאה ומגפיים חומים. למרות שהיא היתה מתוקתקת ואני קצת מוזנחת אני מבינה למה הוא שלח אותה ולקח אותי. טיפוח, למי שמבין לעומק את גוף האישה, ממש לא נוגע ללכת לקוסמטיקאית ופדיקטריסטית. נרתיק עור או ג'קט זאמש, זה לא מפתח את שרירי הנרתיק. קול המגפיים הכבדים שלי, קול התיקתוק הדק שלה. הוא ידע שאני אדע לסחוט טוב טוב את הלימון שלו, זה מה שהוא רצה, זה מה שאני ידעתי לקבל.

פגישה ראשונה. אז מה את אוהבת, הוא אמר. יושב בכיסא מנהלים שלו, הושיב אותי על הספה. מתגלגל אלי עם הכיסא ופותח מעטפות ותוך כדי שהוא שואל מקרב את הסכין הדק הכהה אל המפשעה שלי. אני באינסטינקט סוגרת את הרגליים והוא מורה תפתחי. אני פותחת, הסכין מתקרב אל הכוס שלי כמו מסרס, מפשק את הגרביונים ומגלה את תחתוני הכותנה הלבנים שלי. הוא מזיז אותם עם היד והפנים שלי נהיות אדומות. אני מאוד רוצה לסגור את הרגלים, אולי לברוח, אבל אני נשארת ככה, ואפילו לא קפואה.

אז מה את אוהבת, הוא אומר. אני לא אוהב לשאול פעמיים. קולי נעתק, מגמגם, ואחר יוצא ילדותי ורך מכפי שאני מכירה אותו. בדרך כלל אני קצת מחוספסת, סמכותית, שולטת בקול ובגוף שלי בעדינות נחרצת. הפעם לא. הקול מדבר במקומי. אני אוהבת לעשות את מה שמי שאני אוהבת רוצה, אני אומרת. אני אוהבת כאב, לא אוהבת השפלות, אוהבת חיזוקים. מתמסרת. אבל בתוך קשר, אני אומרת. אני ממשיכה לדבר והוא מתקרב עם האצבעות שלו אל הכוס שלי, המפושק, הגלוי אחרי שהרים את הדגל הלבן שלי.

אני נבהלת מהאצבעות שלו, בד התחתונים באזור של הישבן כבר הפך שקוף מרוב שנזלתי בשיחה הזו, ועם הפתיחה שלו, ועוד לא עשינו כלום... הקול שלו מרגיע. תפשקי, את ממש מצליחה בזה, הוא אומר. את ילדה טובה, את עושה נהדר את מה שאני אומר. אני מרוצה ממך, יש לך מה ללמוד אבל יש לך פוטנציאל. תסתכלי לי בעיניים, הוא אומר. אני מסתכלת והוא דוחף שתי אצבעות לנרתיק שלי. צר, הוא מתפעל. את יודעת לכווץ? אם אני אכווץ אני אגמור, אני עונה. עכשיו אנחנו בהיכרות את יכולה, הוא עונה. עכשיו אנחנו רק משחקים. שרירים טובים, הוא מתפעל, מניע שתי אצבעות בשליש הקדמי של הנרתיק, מגרה את נקודת הג'י שצמודה למיכל ההשפרצה. אני רוצה לסגור את הרגליים, מפחדת להרטיב בלי שליטה. הוא כמו קורא את מחשבותיי מתקרב עם הכיסא ומצמיד את הברכיים שלו לברכיים הפנימיות שלי כדי שלא אוכל לסגור את הרגליים. ממשיך לדחוף את אצבעותיו אל סלע דופן הנרתיק וביד השניה פותח את המכנסיים שלו. את אוהבת לקבל זין, הוא שואל. אני שותקת. נערה מחונכת לא אומרת כן, אבל הוא מרגיש אותי מתכווצת כשאני מסתכלת על הזקוף שלו ומרגישה אותו קורע אותי. אני מגלגלת עיניים, גומרת. את רוצה את הזין הזה, הוא שואל. פתאום הוציא את האצבעות ומשפשף את עצמו. הרגשתי ריקה, כאילו הוא יכול בלעדיי ואני זו שצריכה את ההתמלאות הזו. תעני. רק אם את רוצה את הזין הזה תקבלי אותו. אבל אמא לימדה אותי שאני עושה טובה, אני לא רוצה. אישה לא נהנית. רק מופקרת רוצה זין. אבל הקול מבפנים כבר ענה, אמא היתה הורגת אותי, כן, רוצה שתכניס. מה להכניס? הוא מקשה. את רוצה אותו בפה שלך? הוא שואל. לא, אני עונה. תוך רגע הוא תופס את השיער שלי ודוחף את הזין הזקור שלו אל מול הפה שלי. תפתחי אם את רוצה, הוא אומר, ושוב האצבעות שלו בתוכי, אני פותחת את הפה, אני חייבת את הזין המרגיע הזה בתוכי, עד הגרון, עד הלב, עד בכלל. אני דוחפת אותו פנימה עד הסוף כמעט, ואז ממש, מקיאה רוק אבל לא מפסיקה, ילדה טובה, הוא אומר, ילדה טובה, כזו טובה עוד לא היתה לי. הכי טובה. אולי עברה רבע שעה, אולי יותר, היתה כזו אקסטזה משותפת. הוא מוציא את הראש שלי, מושך את השיער, תסתובבי, הוא אומר. אני מסתובבת. רגלים פשוקות, ברכיים על הספה, ישבן אליו. 'איזה תחת יש לך', הוא אומר, אני מרגישה לפי הקול שלו שהוא מחייך. תרימי את הישבן, תפתחי. אני מקרבת את הידיים. בלי ידיים. אני מחזירה אותן אל מסעד ספת העור הלבן שמנת, רואה את הציפורניים בורדו כהה שלי לא יכולות לעור הזה גם שהן ננעצות בו. את כלבה אנאלית, הוא שואל. לא... אני עונה בבהלה. רוצה? הוא שואל. אני לא יכולה להתנגד ללרצות אותו, הוא מעביר עם האצבעות הבטוחות שלו, נוזל כמו כוח המשיכה מהכוס לחור הישבן המפושק שלי. וכמה קל לו כי אני כמו שביקש, עם השרירים של הישבן פותחת. בשבילו. איזה תחת יש לך, הוא אומר. אני משתחררת קצת, השרירים נענים לי יותר ככה, והכל פתוח בפניו. האצבע שלו כבר בתוכי. פי הטבעת כבר לא נעול כשהיה. את רוצה אותו, הוא שואל. כן. אני עונה. בתחת, הוא שואל. מוודא כאילו אבל יודע. נהנה מהקול המתפתל שלי. הנבוך. הנאבק בעצמו. האצבע שלו כבר מחככת את מיכל העונג הצמוד לשלפוחית השתן מתוך החור האנאלי שלי. אני רוצה, אני עונה לו, אמא משתוללת בפנים. הבת שלה חרמנית שמקבלת בתחת. אלוהים ישמור, מורידה את האריסטוקרטיה ביגון שאולה. הנסיכה דיאנה של בית המלוכה הבריטי. הוא חודר אלי, אני צורחת מכאב ועונג כי אני מזיינת את אמא. ואחר כך הספה רטובה רטובה רטובה ואני בוכה ומרוקנת. 

מ ה מסתתר מאחורי המסיכה

חתולה מפלצת וילדה יפה