חתול מעורר

חוויתי, ראיתי, עשיתי המון בחיי, בעולם הבדס"מ ובכלל, (מניחה שמי שמכיר אותי מהעבר הרחוק, מהנהן בחיוך כרגע) ולכן הפנטזיות שלי הפכו להיות צנועות ובסיסיות. אך לצערי, לא ממושות.

הפנטזיה הכי בסיסית של להגיע הביתה אחרי יום מתיש במשרד על עקבים, שאהובי יחלוץ לי אותם ויכין לי קפה ואחרי שיארגן לי גם סיגריה ליד, וכמובן... מסאז ברגליים (!) העייפות והכואבות.

ואכן יום אחרי יום, חוזרים יחד מהעבודה ונהנים מהשגרה של אותה קבלת פנים מושלמת לאחר יום בעבודה.

והוא?

עבורו לא פחות.

דרכי מגלה מיום ליום על עצמו, כמה הנאה יש בעולם הפוטפטיש מהצד המעניק, המעריץ, המפנק, האוהב.

וכך שנינו על בסיס יומי נהנים מהגשמת חלומות ישנים-חדשים.

הרבה דמעות של רגשות חיוביים מלווים אותנו בימים אלה.

הרבה טוב, הרבה אושר.

ליבי וביתי נמלאו שפע

מכל הטוב שאני זוכה לו לאחרונה.

פנטזיות כה צנועות, אך כה בלתי מוושגות עד היום, מתגשמות אט אט 

אותו סלע חלקלק, היציב, האיתן

עם לב רגיש בעוצמה יתרה.

"איך זכיתי?" הוא שואל

"ואני?" אני עונה

ושנינו פשוט אסירי תודה.

Ho  Ho  Ho

שבת בבוקר כולם ישנים

אפילו החתולים לידי נוחרים

מתבוננת בו כל כך שליו בשנתו

גופו הארוך, הגברי, החזק - זכיתי שהכרתי אותו.

כמה חיי הם לא צפויים,

אפילו בבחירת הגברים

הוא כל מה שרציתי במעטה מחוספס

כמה רוך ורגישות, ממש בלתי נתפס.

מהרגע שהכרנו הרגיש הכל טבעי

לבלות עוד ועוד, אחד בחיק השני.

מגלים יחד עוד ועוד רבדים

שאת הבסיס הכה חזק הם משלימים.

הוא מלא הערכה לכל שטות וגחמה

מאושר עד השמיים שגם הוא זכה.

האושר, השקווט והשלווה, בינינו מוצאים מקום

וטוב לי, טוב לו, טוב לנו, לא רק להיום.

ביחד משדרגים את קן האוהבים

עוד ועוד הוכחות במעשים ולא רק דיבורים

הוא משהו אחר

וזה טוב, זה משחרר

שבת בבוקר, כולם ישנים.

הימים עוברים מהר,

מסופש לסופש,

של עשייה, יחד,

של להיות, יחד

של לישון, יחד

של לצאת, יחד

של לחקור ולגלות, יחד

של קפה, יחד

גם בבוקר, יחד

בהפסקת הסיגרייה, יחד

והמון המון, המון

ביחד.

"מלכה,  זה מה שאת"

אחרי שעבדנו והשקענו בבית כל השבת, הגיע הזמן של שנינו להתפנק....