חתול מעורר

חוויתי, ראיתי, עשיתי המון בחיי, בעולם הבדס"מ ובכלל, (מניחה שמי שמכיר אותי מהעבר הרחוק, מהנהן בחיוך כרגע) ולכן הפנטזיות שלי הפכו להיות צנועות ובסיסיות. אך לצערי, לא ממושות.

הפנטזיה הכי בסיסית של להגיע הביתה אחרי יום מתיש במשרד על עקבים, שאהובי יחלוץ לי אותם ויכין לי קפה ואחרי שיארגן לי גם סיגריה ליד, וכמובן... מסאז ברגליים (!) העייפות והכואבות.

ואכן יום אחרי יום, חוזרים יחד מהעבודה ונהנים מהשגרה של אותה קבלת פנים מושלמת לאחר יום בעבודה.

והוא?

עבורו לא פחות.

דרכי מגלה מיום ליום על עצמו, כמה הנאה יש בעולם הפוטפטיש מהצד המעניק, המעריץ, המפנק, האוהב.

וכך שנינו על בסיס יומי נהנים מהגשמת חלומות ישנים-חדשים.