אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני 3 ימים. שבת, 16 במרץ 2019, בשעה 02:48

ביקשו לבוא בדרס קוד סאדו מאזו ופטיש...

חצאית ויניל, מחוך ומגפיים, לא?...

כמה זמן לא לבשתי את השילוב הזה?...

לפני 4 ימים. שישי, 15 במרץ 2019, בשעה 08:54

גיוון:

מסיבה באדום.

 

 

ובחזור באוטו...

לא קל לרקוד ערב שלם על עקבים... 

לפני שבוע. חמישי, 7 במרץ 2019, בשעה 13:46

לפני שבועיים. ראשון, 3 במרץ 2019, בשעה 18:38

מדגדג לי בענק להתחיל לפרסם פה בבלוג שלי את כל המטומטמים, שקרנים ורמאיים, ששורצים פה בכלוב ומנסים את מזלם עם נשים תמימות.

אותם "עבדים" שמציעים לפנק במתנות אך למעשה אין להם אפילו כסף לפרחים.

את אותם "נהגים" שיבואו לאסוף אותך גם מאילת אך אבוי, הרכב בדיוק במוסך.

את אלו שיבואו בריצה לנקות לך את הבית ללא תמורה, אך שאצטרך לשלוט בהם ולהשפיל אותם ואפילו אולי לקרוא לחברה. (מי פה משרת את הפנטזיות של מי?....)

ועוד ועוד ועוד.

ורגע לפני שאתחיל במצעד הטיפשות, אשמח ממי שמבין, לעצות לגבי עיניין החוקיות והאאוטינג ושאר הירקות בצעד שכזה.

האם חשיפה פה באתר, בבלוג שלי, של פרופיל שבדרך כלל גם לא אמיתי, היא סיבה לתביעה משפטית.

לפני שבועיים. ראשון, 3 במרץ 2019, בשעה 13:16

נו בחייאת!

מילא כשאין מנוי ולא רואים את ההיסטוריה אבל זה באמת שיא הטמטום.

לפני 3 שבועות. ראשון, 24 בפברואר 2019, בשעה 22:30

לפני 3 שבועות. ראשון, 24 בפברואר 2019, בשעה 20:42

 

לפני חודש. שני, 11 בפברואר 2019, בשעה 23:37

לפני חודש. שני, 11 בפברואר 2019, בשעה 07:29

לפני חודש. שישי, 8 בפברואר 2019, בשעה 13:28

סקס ורגש
עד כמה הסקס שונה כשיש רגש עז...
ועד כמה הוא סתמי כשהרגש חולף.
אותו אחד שהצליח להביא אותי לשיאים מטורפים ואפילו לרטט בבטן התחתונה רק מהמחשבה על ידיו נוגעות בי, הפך להיות רק זכרון נעים (אבל חמוץ משהו), כשהלב נאטם. ככה הוא רצה ולי אין מה להלחם בטחנות רוח. סיימתי להיות דון קישוט.
כמה זמן אני כבר "מבלה" במסיבות עם אוריינטציה מינית חזקה ופשוט מרגישה ממסיבה למסיבה יותר ויותר כבויה.
ניגשים אליי לא מעט. גברים/נשים/זוגות ומנסים את מזלם איתי. ואני בחיוך ובנועם מסרבת בנימוס.
שוק הבשר של תאוות יצרים סביבי ואני עם הדרינק והסיגרייה מסתובבת לי לבד, מנסה לדמיין את אותו אחד עימי. לצידי. לידי.
את אותו גבוה עם מבט חודר של מטורף שאותי ממיס, שער לכל תנועה וכל נשימה, אך נותן את האויר חנשימה. כי ככה אני, חופשיה אבל נהנית להיות "כבולה".
במסע החיפושים לקראת הפרק הבא (ומקווה שינעל את הטרילוגיה המרתקת והארוכה של חיי) יצא לי פעם לצאת למסיבה עם אחד שכזה, והרגיש לי כה טוב להיות לשם שינוי קטנה ומוגנה. וגם שם הלב התמלא והתרוקן בכאב כשהגיע הזמן, כי כרגיל בחיי זו הייתה כרונולוגיה של מוות ידוע מראש.
לא, לא מצטערת על אותן "הלוויות" כי הן גרמו לי להבין ששווה לחכות.
הוא עוד יגיע ואותי יסחוף.
ואולי יום אחד אוכל לאמר, בלי להצטער - התאהבתי בך וזה היה שווה את זה.
בלי עוד הלוויות...

סופש בפתח.
גשום.
חורפי.
אבל כרגיל אין עם מי להתכרבל מתחת לשמיכות...
טוב יש
מיאו, מיאו ועוד מיאווווו שובב שאת התחת אוהב לנשוך.
שבת שלום.