חתול מעורר

ק מ " ש

שבת מוקדם בבוקר,

כבר לא קיץ

עוד לא חורף.

קר,

הסוודר שמעל החולצה מתחת למעיל מתחת לאפוד המתנפח מתחת לתיק גב הגדול שעליי, לא מספיק.

האצבעות החשופות בכפפות חצי, מאבדות תחושה.

כביש שש דליל ואני מאיצה.

שעת המפגש מתקרבת ויש עוד לא מעט נסיעה.

אני שונאת לאחר.

כמעט תמיד מקדימה.

והבייבי נותן, מגרגר וצווח בחדווה.

המספרים עולים ואני מתמקמת בשכיבה צמודה.

אני והבייבי מאוחדים לעוצמה מרהיבה של ישות אחת.

מגיעה בזמן,

פוגשת את האנשים ויוצאים לטיול.

מסע בעקבות אדוני המדבר.

שיעור מרתק בהיסטוריה, מונגש דרך נופי המדבר העוצמתי שספוגים בעושר הדורות שידעו לנצלו נכון.

בדרך חזור מיהרתי להספיק הביתה לפני הקור של החשיכה - יצאתי לדרך בשעה שלוש כשלפני כ300קמ עד הבית.

בוחרת בכבישים המהירים ומקווה לא ליפול על התנועה הכבדה של מוצאש.

סוחטת עוד ועוד את המצערת והסל"ד עולה.

שבע ...

שמונה....

אמרו לי שאם הוא נותן לעבור את השמונה אז הוא בטוח לא מוגבל. הגיע הזמן לבדוק, לא?

המהירות כבר מעל ל190קמש ואני סוחטת עוד קצת....

עוברת את התשע

והמספרים עולים....

197

199

200 - אני צווחת בקסדה

212 - מגיעה לקליימקס עוצמתי 

כן, הבייבי עוד מסוגל. לי בהחלט הספיק.

למרות שתי העצירות לסיגרייה בדרך,

דוממתי מנוע בחמש ועשרים.

היה טיול מיוחד ומדהים.