סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני שבועיים. רביעי, 30 באוקטובר 2019, בשעה 19:35

אנשים מיוחדים
"סליחה, את יודעת איזה קו מגיע להרצליה? "
בחור צעיר, כבן 25, גדול מיימדים, עם שפה שסועה וגמגום קל, ניגש אליי עם הנייד ביד.
"זה קו 29?"
מחייכת אליו ומתחילה להסביר לו, שואלת לכתובת המדוייקת ומזינה אותה באפליקציה שאני משתמשת לתחב"צ. מראה לו ומבינה שהוא מסתמך על אפליקציה לא מספיק טובה (וייז), ומציעה לו להוריד את אפליקציית מוביט.
הוא מבקש שאוריד לו אותה לנייד שלו.
כבר הבנתי בנקודה הזאת שזהו בחור עם צרכים מיוחדים ומהשיחה שנולדה הוא בדרך מבית ההורים לדירה שהוא גר בה עם חברים (יודעת שזהו דיור מוגן לאנשים מיוחדים).
ולמרות היותי אדם חסר סבלנות בתקופה האחרונה בחיי, מדברת בדרך כלל במהירות ובתוקפנות, מרחיקה במודע אנשים ממני, מוצאת את עצמי נהנית לשוחח עימו בסבלנות, בנועם, ברוגע ובחיוך.
האוטובוס שלי מגיע ונפרדת ממנו בברכת 'בהצלחה'.
עולה ומתיישבת ומנגבת דמעה.
דמעה של אושר. דמעה של רגש.
כמה עושה לי טוב לראות אנשים מיוחדים שכאלה מסתדרים עצמאית ומקווה ומתפללת בליבי שכל אדם שיפגשו בחייהם, יקבל אותו כשווים בין שווים,
כי זהו בדיוק
הבן הבכור שלי.
שאוטוטו בן 18 וסופר את הימים שיוכל ללכת עם אמא לפאב ולשתות בירה כמו הגדולים!

לפני שבועיים. שלישי, 29 באוקטובר 2019, בשעה 11:00

לפני שבועיים. ראשון, 27 באוקטובר 2019, בשעה 17:34

איזה כיף לחזור לנעול מגפיים!

לפני שבועיים. שבת, 26 באוקטובר 2019, בשעה 08:16

פנטזיה vs מציאות


בפנטזיה אתה חתיך עם גוף שמתוחזק מגיל צעיר בצורה בהחלט טובה,
במציאות בורכת במידות הנכונות של גובה, וברוחב חזה, שפשוט טוב וכיף לי להשעין את הראש עלייך.

בפנטזיה אתה מבוסס ובעבודה יוקרתית ומכניסה,
במציאות אתה אחד שויתר על הנוחות הכלכלית בשביל להגשים את עצמך.

בפנטזיה תמיד אצלך יש מכנס שחור אלגנט בארון, שיושב מעולה עם כל טי שירט שחורה צמודה,
במציאות אפילו ג'ינס שחור, מוגדר בתור חגיגי ליציאה.

בפנטזיה אתה מנצח במערכות לא קלות ואוסף גביעים והצלחות,
במציאות אתה צנוע ועינב ונותן לי במקרה לגלות עד כמה מוערך אתה בתחום שלך, ככה בלי יומרות.

בפנטזיה אתה נעמד לי בדלת עם ורדים אדומים כי המוכר בתחנת דלק הציע לך את החברה להרשים,
במציאות השליח דופק על הדלת עם זר מרגש (שגורם לדמעות לצאת), כשממש לא ציפיתי, לתחילת הדרך החדשה שבחרתי בחיים.

בפנטזיה אתה שולח לי שירים מרגשים של אמנים ידועים,
במציאות אתה לוקח את הגיטרה ומלחין את שלנו המילים.

בפנטזיה אתה רוצה לשרת, לנקות, לדאוג, לפנק,
במציאות אתה פשוט בלי אומר, מבשל, מנקה, מכבס, והכל באהבה ונתינה אמיתית, בלי דיבורים ובלי להתפנק.

בפנטזיה אני כותבת לך ועלייך סיפורים, אנקדוטות ושירים,
במציאות אני פשוט אוהבת אותך, גם בלי מילים.

בפנטזיה אתה מבטיח שלא תעלם,
במציאות אתה נלחם ולא מוותר.

ובכך לאט לאט, יום אחרי יום,
אתה למעשה מגשים את הפנטזיה הכי מורכבת ונדירה,
להיות נאהבת באמת
ולגלות שזכיתי
בך.

לפני 4 שבועות. שישי, 18 באוקטובר 2019, בשעה 08:14

מחשבות מחדר השירותים
כבר מזמן הנייד החליף אצלי את הספרים האמיתיים, שבצער רב, הזמן שהקדשתי להם בחיי, הלך והצטמצם לאותה ישיבת בוקר שקטה ורגועה לפני שכל הבית מתעורר.

בזכות הקשר הנוכחי שבחיי גם עצרתי את הסחרור המטורף שהייתי בו, לאחר הסיום של הקשר הקודם למציאת בן זוג.
אתרי הכרויות, אפליקציות למינהם ואין ספור הכרויות וירטואליות שלעיתים קרובות אפילו התממשו במציאות, כבר הפכו מיותרים ובזכות החוסר עיניין יותר בחיפושים, ולמעשה מצאתי את עצמי נשאבת לקריאת הרבה יותר סיפורים, שירים ופוסטים פה בכלוב.
הופכת להיות קוראת נאמנה וקבועה של חלק מהכותבים הקבועים, שאת חלקם אף הכרתי במציאות, אם זה ממקור ראשון (אני) או מסיפורים עליהם על ידי אחרים שהכירו/נפגשו איתן/ם.

ותוהה לעצמי...

הינה שוב ההוא, שלבד וכמהה לחום ואהבה (כי הוא שרוט ממורמר שלא מפסיק להתלונן על מישהי שהוליכה אותו שולל לפני שנים, וכאשר ממקור ראשון אני יודעת שלא כך היה),

הינה הכוכבת, שמפרסמת כל שעה משפט מתריס בגנותו של  המין הגברי,

הינה ההוא שמפנטז על גברברים צעירים חסונים שיבואו לשרתו כשלמעשה המראה שלו עלול לגרום גם לעיוור לברוח בריצה,

וכמובן אותה "מושלמת" שיוצאות בהכרזות שכל הגברים פה שקרנים ונבלות.

והם פה.

כל הזמן פה.

בכל רגע נתון שמציצה פה, 

הם פה.

אין להם חיים חוץ מלבכות בקול רם על מר גורלם? או לחלוק שוב ושוב ושוב (לפחות 3 פעמים ביום), על ידי אותם גיפים בדיוק משעמם, את הפנטזיות "הקינקיות" שלא מצליחים להגשים במציאות,
 
ומאידך....

הינה גם אני פה.

בכל רגע נתון מציצה ומגיבה כשיש לי על מה.

 

אבל אני?...

בימים אלה, כבר לא בודדה.

אוטוטו שוברת שיא של אורך קשר לאחרונה, 

אך להבדיל מהקשרים הקודמים,

הפעם, הקטר הוריד הילוך ופשוט נהנית מהנסיעה השלווה.

מתיישבת על הספה,

נהנית מלראות אותו במטבח,

טורח על מטעמים,

בסלון כבר הנרות דלוקים

ואני עוד רגע אכין את עצמי לקראת ערב מדהים.


אבל כן, בנתיים,
בין לבין,
כמעט בכל רגע פנוי,
אהיה פה, בכלוב,
כמו כל אותם כמוני -
"חסרי החיים"
🤓😛😉😁

 
נ.ב.
מאוד מאוד מאוד
נהנית לקרוא גם פוסטים מאוהבים!
וכל כך שמחה לגלות לפעמים
שאני לא היחידה שזכיתי,
להיות ברת מזל
ולקחת הפסקה מאותם זמנים של בדידות וכאבים.

לפני 4 שבועות. רביעי, 16 באוקטובר 2019, בשעה 16:53

למה את לא כותבת


"למה את לא כותבת יותר בבלוג שלך מאז שהכרנו?"
באמת למה? 🤔....
התחלתי להרהר לעצמי בשאלה שנשארה תלויה באויר.
והתשובות התחילו לעלות:
-- כמעט תמיד הוא מתעורר איתי או ממש קצת אחרי (מסתבר שיש עוד חייזר שכזה מלבדי שמסתפק ב3-4 שעות שינה).
-- החוויות שאני עוברת איתו הן וניליות לחלוטין ומצליחות להסעיר רק את נפשי בגלל הרגש שנבנה אט אט (לשם שינוי).
- חזרתי ליצור בחומרים אחרים מאשר באותיות ומילים.
- כי כשהוא יעלם, כרגיל, יכאב לי מדי לקרוא עד כמה טוב היה....

 

לפני חודש. ראשון, 13 באוקטובר 2019, בשעה 15:57

אז הוחלט להרחיב את המשפחה ולהוסיף הולך על ארבע.

וכמה שהמאומץ החדש דומה ל"אביו"....

לפני חודש. שישי, 11 באוקטובר 2019, בשעה 04:27

לפני חודש. חמישי, 10 באוקטובר 2019, בשעה 12:02

קניות לחג/תירוץ לחדש את המלתחה.

היה כיף לחזור הביתה עם כל כך הרבה חבילות!

לפני חודש. שישי, 4 באוקטובר 2019, בשעה 18:19

יש מפרי עטי

יש מפרי מצלמתי

ויש מפרי גני....