צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתול מעורר

הגיע הזמן להתעורר. שוב. מיאו
לפני חודש. 2 ביולי 2022 בשעה 5:55

שלוש כלבות יוצאות לטיול בוקר.

אחת מובילה בהתרגשות, שתיין משתרכות בתשישות.

השקט של הבוקר הומקדם והרוח הקרירה, מלווים אותן.

מחשבות, רגשות, הרהורים,

מחפשות את המילים,

שיתופים רגישים גם מתווספים.

הערב החולף, שהתחיל מאוחר ונמשך עד כלות הכוחות.

אחת מהכלבות בשיא ההתלהבות, מספרת בהתרגשות, על עד כמה מיוחדת וראשונית הייתה החוויה: 

להיות על ארבע,קשורה, עם הכלבה השנייה.

בהרמוניה מושלמת וריגושים חזקים,  איך כל אחד ממשתתפי ליל אמש, פנטזיות הגשים.

ארבע אנשים שהכירו לא מזמן,

אבל החיבור שנוצר בין כל הצדדים,

מרגיש כמו משהו עמוק,

שימשוך לעוד הרבה רגעים קסומים. 

 

שלוש כלבות יצאו לטיול בוקר...

 

 

 

לפני חודש. 1 ביולי 2022 בשעה 7:54

 

לפני חודש. 29 ביוני 2022 בשעה 20:58

אז כן כן

גם היום טיילתי בארץ.

והפעם.... דרומה.

אי שם ליד נתיבות.

חווה בשום מקום.

על רכס נחל גרר.

נוף אינסופי של צהוב.

בריזה קרירה מטריפה.

וכל הדרך מהרהרת בחמשת השנים שחלפו מאז שהכרנו וכמה השתנה.

לאחר כ150ק"מ, יורדת מהכביש הראשי לדרך עפר. מתחרטת שלקחתי את רמזי לטיול הזה.  הוא בשלו ולא מאכזב, מגרגר בהנאה לדרך חתחתים של עוד כ8ק"מ.

 

משפחה פוגשת את פני. אבא גדול, אמא צעירה וזאטוט בן שנה וחצי מציץ מאחורי רגליי אביו.

הוא היה גרוש מבוגר עם ילדים גדולים. מאיפה הפלא הזה הגיע.... כמה השתנה....

מאהל אמיתי. חושה. קסם שקשה לתארו במילים.

מרתיחים מים לקפה בקומקום שורק אמיתי ויורדים על הגלידה שהבאתי כי אין מקום במקפיא. אנרגיה סולארית, מים ממאגרים טבעיים ושירותים אקולוגיים. פנינת חמד על רכס מדהים.

משלימם פערים, סיפורי חיים. כמה היה רע אז וכמה כיום מדהים. אצלי, אצלו, כל אחד והסיפור המדהים שלו.

נזכרת שהבלוג שלי נולד אצלו במרפסת. בדירה בורגנית, עם מוצרות ופינוקים והמון המון ספרים. באותו לילה בלתי נשכח. לילה של מחשבות ותובנות מעמיקות. שלי עם עצמי  בשקט של קומה עשירת עם נוף ירוק שנחתם בים כחול.  בלבד שלי.

עוד מעט השקיעה מגיעה והגיע הזמן לצאת לדרך חזרה.

מחשבות וזכרונות  מלווים אותי בנועם בחזור. הדרך מהר נגמרת.

נכנסת הביתה מחוייכת על עוד יום מדהים, במסע שהתחלתי לעצמי לחיים המאושרים .

(שנתיים עברו מאז ההבנה שהאושר נמצא בדרך להגשים אותו,

והדרך כיום יותר ויותר מדוייקת לי.)

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. 28 ביוני 2022 בשעה 15:16

מדרחוב זכרון יעקב וחוף הקשתות בקיסריה.

תענוג של יום!

 

 

לפני חודש. 28 ביוני 2022 בשעה 4:55

מסיימת מוקדם הבוקר ומחפשת רעיונות מעניינים להמשך היום.

ים:

מדוזות+ילדים בשביתה = לא!

רעיונות אחרים?.....

לפני חודש. 26 ביוני 2022 בשעה 13:35

אני יוצאת קבוע ל3 מועדונים. שלושתם שונים אך המכנה המשותף זה שבדרך כלל משעמם לי כשאני עם ידיד ולא בן זוג.

פעם אחרונה שממש נהנתי במסיבה היה לפני כשנה, אחרי שהכרתי את הא א.ב.ן ונאלצתי לסיים קשר עם גבר שהתאהבתי בו. 

זוכרת איך אותו ערב הפך להיות מבצע צבאי מורכב תחת מעטה של עזרה לחבר שעבר לבית שאן.

נפגשנו בכניסה לטאבו. הוא הביא עוד חבר, אני הבאתי גם חברה.

נכנסנו פנימה והתחלנו להסתובב, לרקוד ולחקור את הסביבה. רוקדים בלהט ותשוקה  שלא מצאתי כמוהם מאז.מטיילים באזור השמח מחפשים תא אפלולי פנוי. נכנסים פנימה ואני נותנת לו לחדור לחלק מגופי במלוא העוצמה. משתעשעים ארוכות אך נעצרים לפני השיא. 

המסיבה מתחממת ואנחנו גם. החרמנות בשיא. הזמן טס במהירות והינה כבר שלוש וחצי.

מחליטים להפרד מהחברים ולעלות אליי הביתה לסיום מתאים.

משתוללים במיטה, משאירים רטיבות וסימנים. ויותר מאוחר כשהא.א.ב.ן הגיע, בצהריי יום שישי ונשכב לישון במיטה, חייכתי מהידיעה שנוזלי הגוף שלי ושל האהוב נדבקים בגוף הרופס וחסר החיים.

בדיעבד זה היה ערב אחרון לפני הפסקה ארוכה. 

לילה שעוד הרהרתי עליו במתיקות וערגה.

כל פעם מאז, שהגעתי לטאבו לא הצלחתי להתנתק מהזכרון של אותו לילה מדהים. מדמיינת איך הוא לצידי, רוקד איתי, מטיילים יחד באזור השמח ומתחרמנים בטירוף.

 

 

כמעט שנה עברה ודי הרבה חיים ואירועים והינה סוף סוף אנחנו שוב לטאבו יחד יוצאים. ליין האלקטרז שמאופיין בעיקר בשליטה גברית.

כמה התרגשתי כל השבת. 

הפעם אוספים חברה שהביאה איתה לא מעט צעצועים.

מגיעים למקום ולאחר כמה סיבובי שלום, אני מוצאת את עצמי בפינה גלויה, אזוקה ומפקירת שליטה.

שניהם בסנכרון מושלם נוגעים, מלטפים, מצליפים.

הפנים מסובבת לקיר כך שאני יכולה להתרכז במה שעליי עובר.

גם בהמשך, כשקשרו אותי לכיסא והייתי עם הפנים לקהל, העדפתי לעצום עיניים ופשוט להתנתק מהכל ולהתמסר.

עלינו לאזור השמח ושם, באותו תא שלפני שנה זכור כה לטובה, נדפחנו שלושתינו והמשכנו בכיוונים קצת יותר "מעמיקים".

המשך הערב היה מדהים.

שוב באנרגיות הטובות, שוב באנרגיות המאוהבות.

רוקדים נהנים ומכירים אנשים.

והסיום ליציאה לטאבו היה מושלם כשמצנו את עצמינו  בצימר הקסום שלי עם החברה ועוד זוג חברים חדשים.

אלמנטים של שליטה, דינמיקה מעניינת ולי חדשה.

עוזרת לי לבחון ולגבש את מה נכון וטוב לי. ובמיוחד לאור שאלה שהתעוררה לא מזמן: האם אהיה מסוגלת להנות מגבר אחר כשהלב שלי שבוי אצל בן זוגי.

חמש בבוקר מגיע וצריך לסיים. מחזירים את כולם למרכז ונפרדים בחיבוקים אוהבים.

נוהגת הביתה חזרה לבד. הראש מנסה לעכל את עוצמת החוויה. מה ומי ואיך וכל כך אסירת תודה על שהגבר שלי עם בטחון עצמי וצ'ארם כובש, שיכול להביא אותנו לסיטואציה שנולדה. 

 

ושוב הטאבו נחרט לי חזק על עוד חוויה מדהימה.

תודה לך.

אוהבתך❤

 

לפני חודש. 24 ביוני 2022 בשעה 23:57

לפני חודש. 24 ביוני 2022 בשעה 9:29

בא לך לצלם אותי ואותו תוך כדי סשן?

שאלתי.

היא סיימה להראות לי בגאווה, ובצדק, תיק עבודות שלה שהיו מדהימות ביכולת שלה להתמקד ולהעצים את מה שיפה.

בשמחה, 

ענתה. 

 

שלחתי לו הודעה שמצאתי צלמת ושיגיע לסשן+צילומים.

הוא התלהב. סיים במהירות את מה שעשה והתפנה לבוא לצימר הקסום שלי. 

 

הגיע במהרה כולו במצב רוח טוב ונרגש. 

נעים מאוד, חיוכים נעימים והקפה בדרך.

יושבים ומקשקשים על נושאים מגוונים ובהדרגה גולשים לנושאים פחות טריוויאלים בעולמות וניליים אך בין שלושתינו המכנה המשותף הוא בדסמ, מכל מיני כיוונים וגוונים.

וזה מה שריתק אותי בשיח - הפתיחות והיכולת שלה לשתף במחשבות וסיפורים שבמקומות אחרים היו נתפסים "הזויים" (תזהרי למה את מייחלת יקירתי, תיזהרי 😉), ואני במקביל נבוכה כשהאמירות נעשות יותר מכוונות. 

 

"טוב, הגיע הזמן לתמונות!" אני מכריזה.

מקלחת זריזה, בחירת לבוש מתאים,  תאורה, אביזרים ולא מעט צעצועים מוכנים על המיטה. 

 

אני נבוכה. כבר תועדתי בעבר בשיא האינטימיות אך הפעם, להבדיל מכל הצילומים בעבר, זה להפתח ולהחשף מול אישה.

אישה יפה,עם פנים קורנות, אמיתית, עם כל הקימורים הנדרשים, חזה מושלם ופטמות בולטות ועור כה רך ונעים. והכל בשפע עם ישבן דורש...

כמובן שאי אפשר להתעלם מהחשמל והמשיכה שכבר מילאו את שלושתינו וריחפו באויר כשמיכה נעימה.

הוא לא חיכה הרבה וישר על שש העמיד אותי.

ידו מתחילה ללטף וידה מתחילה לתעד.

ואני עוצמת עיניים, מתמסרת למגע שלו ולתחושה שמישהו באותו רגע רואה תמונה מדהימה.

מצפה להקשר, אך לא. ידו מעדיפה להתמקד בישבני הדורש. שוב ושוב,  בעוצמה מתגברת... 

 

מכאן והלאה הסיטואציה מתעצמת. כל אחד מהשלושה מרגיש מספיק בטוח וחופשי מדי פעם להתמסר לשניים האחרים. לדמות שמכירים אותנו כלפי חוץ רוב האנשים, אין חשיבות באותו ערבוב כה בטוח ונעים.

גבולות נחצים, חבלים נקשרים, צעצועים מתווספים וכולנו בעננים.

אותה פנטזיה שלנו לצרף לא יכלה להתגשם בצורה יותר מושלמת מכך.

הפתיחות שלה, ההכרות עם העולם והניסיון הרב נתנו לי הרגשת בטחון שיכלתי באמת לשחרר ולהשתחרר.

הגוף הכה נעים ורך וההרגשה שלה מאחורי, עם העוצמה שבחדירה שלה, והפטמות השובבות, ושאר החלקים שבעיני מושלמים, והמגע, והציפורניים, ו... ו.... ו....

פשוט העיפו אותי לשיאים מעולים.

.....

הזמן טס בלי משים ומארוחת בוקר מאוחרת הגענו לשעת ערב מוקדמת.

נאלצים לסיים אבל נשארים בענק עם טעם של עוד.

זה היה מרגש

זה היה חדש

זה היה מעצים

זה היה משחרר

זה היה פשוט מדהים! 

 

לחיי הזדמנויות בחיים🥂

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. 20 ביוני 2022 בשעה 15:56

מרחק הליכה מהבית

 

 

לפני חודש. 20 ביוני 2022 בשעה 12:46

עד לפני זמן מה, לא הרשתי לעצמי לחייך בפה מלא. תמיד הסתרתי חצי מהפנים והקפדתי לחייך בשפתיים קפוצות.

בגלל המחלה איבדתי את מרבית השיניים שלי.

דבר ראשון כשהתחלתי להסתדר כלכלית השקעתי קודם כל בשיניים. לא מעט אבל הגשמתי יעד מהותי בחיי. 

והיום בטיול שמתי לב שאני קבוע עם חיוך. מטיילת לי בהנאה, צוחקת בפה מלא כשמדברת עם אנשים ומיישירה מבט בגאווה. מהפנטת אנשים עם העיניים וכובשת עם החיוך.

כמה כיף לחייך על מלא. לא להחביא, לא להתבייש והכי הכי הכי :

לא להפחיד/להשלות אנשים כשפוגשים אותי במציאות או כשפותחת את הפה (תרתי משמע.....😁)