חתול מעורר

כי וואלה, זה כיף לראות אנשים מוכרים איך נראו בצעירותם.

במהלך השירות חלמתי על אופנוע. השתחררתי, עבדתי, חסכתי והגשמתי.

שנת 1996.

האופנוע הראשון שלי 🤩🤩🤩

עשינו בהחלט יום של כיף!

מחכה כבר לפעם הבאה.

בהחלט השארת לי טעם של עוד....❤️

אז לאחר ששבועיים היינו מושבתים לחלוטין, כל אחד והצרות שלו (אז ככה מרגיש לו זוג בגיל השלישי שרץ לראות כל יום רופא אחר?....),

הגיעה הפתיחה המחודשת של הטאבו - המקום שהכי התחברנו אליו ונהננו בו ומאוד התגעגענו - אז החלטנו לעשות את המאמץ ויהיה בסדר.

לצערינו התעכבנו והגענו לאחר חצות.

התור להכנס.....

וואוו.....

לא רק אנחנו התגעגענו, מסתבר❣️

כבר בתדרוך מבינים שלמרות הפרסומים על הנהלה חדשה וכו, הצוות נשאר אותו צוות מוכר ואהוב.

המחיר בכניסה היה מוגזם בצורה צורמת - אין הצדקה ל120₪ לאדם (לפחות היו נותנים הנחה לחברים של המועדון המקורי).

המוזיקה הייתה טובה, והמקום היה מלא באופן נוח ולא צפוף.

כיף שלא הקפידו על עישון במועדון.

בצער רב אחרי פחות משעה כבר היינו בדרך הביתה בגלל מצבי הפיזי בימים אלה.

אז כיף שהמקום נפתח מחדש,

כיף שהמוסיקה באה לנו בטוב,

כיף שיש חניה צמודה,

כיף שהצוות, כולל המאבטחים, ותיקים ומוכרים,

מבאס שהקהל לא היה יפה/מושקע מבחינת לבוש,

מבאס המחיר המוגזם,

מבאס התור הארוך בכניסה.

לסיכום:

למרות הגעגוע למקום ולמסיבות שהיו שם,

המחיר המוגזם של 120₪ לאדם (בלי אפילו הנחה לזוג למרות החובה לאיזון מגדרי), בהחלט יהווה שיקול משמעותי אם נמשיך לבלות שם.

שמלה שהגיעה לפני לא הרבה זמן והייתה מתוכננת לערב פאמדום