קמתי בבוקר.
רואה את ההודעות והשיחות.
החברות רוצות שנזרום לצפון.
זורמת איתן. קמתי עם המצב רוח הספונטני שלי.
מתנדבת לנהוג כי זה מרגיע אותי.
תוך חצי שעה אנחנו מוכנות ואנחנו יוצאות.
הדרך מדהימה ביופיה. יש בצפון משהו מיוחד. הירוק עושה לי טוב.
לא הודעתי לו שנסעתי לצפון.
חיכיתי ללילה. אני תמיד רגילה שהוא שולח לי הודעה ואנחנו מדברים.
הוא שלח. כתבתי לו שאני בצפון עם חברים.
הוא התעצבן שלא הודעתי לו.
לא נורא. הוא ירגע.
הצפון עשה לי טוב. הכנרת. השמש. הבגד ים המושלם שמבליט לי כל חלק בגוף ובעיקר את השדיים המושלמים שלי. אין אחד שלא בהה בהם לפחות לכמה שניות טובות כמו שהוא עושה בדרך כלל.
רציתי שהוא יהיה שם, שהוא יזיין אותי על חוף הכינרת. שכל הלילה נזדיין שם.
אבל הוא כועס. למרות שכשהוא כועס הוא מזיין טוב. אולי אני צריכה להתחיל לעצבן אותו לעיתים קרובות יותר.
