כרגיל אני מספר מהסוף , לא יודע למה אבל הסוף תמיד חרוט בזכרוני היטב כאילו התרחש אתמול בבוקר.
(לא זוכר שמות או כתובות אבל זוכר מילים , זוכר תחושות והכל לפרטים)
נפגשנו באקראי במהלך ביקור שלי בבית חולים גדול בדרום, על גבול המדבר.
היה יום חם מאוד, יבש , ללא לחות , משהו בשלהי אוגוסט.
הגעתי לבחת החולים מסיבה שחבר קרוב היה חולה תקופה והתאשפז לבדיקות במקום.
היה קשה לבקר שם, עמוס באנשים , חלקם שקטים ונעימים וחלקם יוצרי רעש מיותר.
מה שכן היה מרכך את ההמולה והרעש זו אחות מיוחדת....היא הייתה אחות במחלקה, תמיד דאגה להלבש יפה, שיער אסוף ותיד אבל תמיד שמרה על מראה ודיבור אלגנטים. היה לה קצת מבטא וששאלתי אותה האם היא מבלרוס, ענתה שלא. שהיא עלתה לפני שנים מוסקבה ושהיא מתגעגעת לשם. "את יודעת תמיד אפשר לבקר" אמרתי . היא צחקה וענתה "לפני יומיים חזרתי מביקור". והלכה.
בביקור הבא שלי כבר הכרתי את שמה, ושגילה מבוגר ממני ב10 שנים ו... שהיא נשואה + .
הצעתי לה שאמתין לסוף המשמרת שלה, ושנלך לאכול משהו יחד כי אני כבר כמה שעות כאן ורעב מת ולא ממש יודע\מכיר היכן אפשר לאכול בעיר שמבוססת על פלאפל ושווארמה מלאה שומן.
"אני צריכה להודיע בבית שאני נשארת שעות נוספות.... " אמרה והלכה חזרה לעיסוקה. אני אהיה כאן צעקתי בשקט שלא ישמעו החברים שהגיעו איתי, שאולי איזה "צדיק" ידווח לאישה על הבעל המסור שלה. (לא חסרים כאלו)
אחרי כשעתיים הופיעה, קבענו להיפגש במגרש חניה ומשם נסע יחד.
בקשתי ממנה מקום לא הומה אדם שמישהו בטעות לא יזהה אותה איתי מתוך הנחה שאני לא מקומי אבל היא כן.
ארוחת הערב המוקדמת הייתה נהדרת, היא הזמינה כמה דברים מקומיים שהיו מאוד טעימים אבל קלים במראה.
שוחחנו על משפחה, עבודה המשפחה ומה שבין לבין. מסתבר שלמרות יופיה היא די שקועה בעבודה ובפרנסה, בן הזוג לא שם בשבילה והיא לא מרגישה נשית לאחרונה. דיברנו על פנטזיות, "מה יעיר אותך מהתרדמת?" שאלתי אותה והיא לא היססה וענתה "מציצה טובה עם גמירה בפה" כנראה זה הסוג פטיש שלה.
אני מסתכל על השעון , שלמנו את החשבון ואני מבין שחייב לזוז חזרה לפני שהטלפון יצלצל לשאול לשלומי ואיך החבר מרגיש.
נתתי לה את הנייד שלי והבטחתי שנדבר מחר בבוקר.
החזרה למרכז הייתה לא קלה, מחשבות ... מחשבות על גופה הדקיק לבושה בלבן . שיערה הבהיר אסוף ללא רבב ועל עינייה הכחולות שאפשר לשקוע בהן.
למחרת בבוקר 8:00 התקשרתי, "נמצאת בביקור רופאים , כבר חוזרת אלייך!" היא ענתה מייד. "קחי את הזמן , רציתי לשאול איך עבר הלילה שלך..?" עניתי . היא צחקה וניתקה.
אחרי חצי שעה חזרה , שאלתי אותה מתי היא מסיימת ושאני מגיע לאסוף אותה ...
הנסיעה לדרום שוב ארוכה אבל עצירה קטנה לקפה אי שם בין קרית גת לבית החולים עשתה את העבודה הייטב, מפיגה מתחים ...
אספתי אותה מבית החולים ושאלתי "לאן " שאלתי .... היא בתגובה "סע , אכוון אותך .." התחלתי לנסוע לאיטי .. "פסקי את הרגליים" אמרתי והיא צייתה.
תוך כדי הנסיעה וההוראות שלה אני מרגיש את חום הכוס שלך מבעד לתחתוני הסטן שבקשתי שתלבש...אצבע ועוד אצבע חופרים את הכוס שלה , מרגיש את הדגדגן והכוס המגולח מהבוקר בוערים. לאט לאט התחתונים כבר היו רווים במיצי הכוס שלה והרגשתי את הגמירה שלה באה ומתקרבת ... "אל תגמרי.... עדיין לא, אני רוצה להרגיש אותך לפני הגמירה"
לאחר כמה דקות של נסיעה הגענו לחורשה גדולה , אין אף אחד באופק. "צא מהרכב" אמרה ואני מציית . יוצא , הזין שלי כבר מת לפרוץ מהגינס החוצה .. צפוף שם בחצי שעה האחרונה .
היא מורידה לי את המכנסיים ולאט לאט מוציאה את הזין מהתחתונים שכבר היו רטובים ..
היא לא מאיטה ומכניסה את הזין לפה הכי עמוק שרק אפשר ...
ההרגשה הייתה מדהימה , היא ידעה בדיוק איך לעשות את העבודה כאילו זה היה בהזמנה. הבנתי שאני צריך רק לעמוד שם , להשען על הרכב ולתת לה לעשות מה שהיא רוצה ..
אני מרגיש את הלשון שלה על כל חלק בזין שלי ...ומרגיש את גמירה נבנת לאיטה ... "קומי ותסתובבי" אמרתי לה .... "אני רוצה את הזרע שלך בפה שלי" אמרה\כעסה . "את תקבלי, מבטיח לך" אמרתי .. סובבתי אותה עם הגב אלי וחדרתי אותה בכוס .. רציתי להרגיש אותה גומרת שאני בתוכה.
מבלי לשים לב ככה מהצד אני מביט על הגבעה ורואה שיש לנו אורחים , מרחק של 500 מטר שני חיילים חונים ומתצפתים עלינו כאילו היינו סרט בהצגה. הרמתי את המבט וחייכתי . לא הפריע לי הדבר . שיהנו ... על הדרך גם צה"ל נהנה.
חדרתי אותה חזק ובמקביל אחזתי את הדגדגן שלה ביד שלה מאונן לה תוך כדי זיון, שומע אותה נושמת בכבדות וממשיך עם היד ללטף חזק את הדגדגן , לא מרפה לרגע מהכוס שלה מה שגרם לה לגמירה חזקה שאני בתוכה...
אחזתי אותה חזק , מרסן את הרעידות של הגוף שלה עם הגוף שלי שנינו יחד שם באמצע חורשה...
"על הבירכיים" אמרתי . היא יורדת ומיד ממשיכה באורלי ...כאילו שעכשיו הייתה יותר רעבה מקודם . הגמירה שלי לא איחרה לבוא והיא לא פיספסה טיפה אחת ממה שהצעתי לה.
לקחה את הזמן ומצצה את כל כולו עד הטיפה האחרונה......
התלבשנו. סובבתי את הרכב חזרה , על הדרך מרחוק עשיתי שלום לחיילים . (מקווה שנהנו) .
הגענו חזרה לעיר, מתקרב לבית החולים .. "נלך לאכול משהו" אמרתי.
"תוריד אותי כאן, אני כבר אכלתי" אמרה וצחקה.
נשארנו בקשר כמה חודשים עד שחזרה חזרה לרוסיה. היה לה קשה עם הפרנסה כאן. אהבתי אותה.