|
|
|
סתם עוד יום התחיל, כמו רבים לפניו וכניראה רבים אחריו
סתם עוד יום של שיגרה, בו עסוק בדברים ממש לא חשובים
סתם עוד יום, בו אקרא המון ואולי גם קצת אכתוב
סתם עוד יום עם מטלות שיגרה.
סתם עוד יום בו אצפה שמשהוא יקרה
עוד יום בו אחכה שמשמהוא יטלטל את חיי ויכניס בהם את טעם העבר
שמטאור ענק יפגע בכדור הארץ
שיצילו את כל החיות בעולם ויגידו שאין פיסת פלסטיק בים
שמלחמה גרעינית תפרוץ בויטנאם
או שפשוט תשלחי הודעה...
סופסוף הבית שקט
את המדיח פיניתי
כלים מהכיור במדיח שמתי
סירים שטפתי
למחר בשר מהפריזר הוצאתי
בצק לפסטה הכנתי
רוטב פורציני בכלי סגור למחר מחכה
מחר בבוקר את בתנור אנקה
כוס אומו, חייו של שולט כעקר בית (מבחירה!)
שאת אוהבת שהוא משתין עלייך- העברתי ביקורת?
זה שהוא תוקע מחטים בשדיים שלך- העברתי ביקורת?
זה שאת דוחפת את הלשון לחור התחת שלו-העברתי ביקורת?
זה שהוא מביא חברים שיזיינו אותך-העברתי ביקורת?
אז מי נותן לך רשות לשפוט אותי, את חיי, את אישתי מבלי להכיר ולדעת ולהגיד כמה זה דוחה גבר "בוגד"????
מוקדש באהבה לכל ה"צדיקות".....
היא אהבה את השעות יחד
היא אהבה להזדיין
היא אהבה למצוץ
היא אהבה את הקשירות
היא אהבה את ההצלפות
היא אהבה את הכאב
היא אהבה את הגמירות
אבל יותר מכל היא אהבה את האחרי....
את החיבוקים והנשיקות
סתם לשכב כפיות
לדבר ולשפוך
שבעתי מכל אלה שמשקרות!
שבעתי מכל אלה אם מנת משכל של קרש!
שבעתי מכל אלה שמבטיחות!
שבעתי מכל אלה שפתאום נעלמות!
שבעתי מכל אלה שסתם מפסיקות ולא עונות!
הרהורי ליבו של שולט התר במרחבי הכלוב אחרי אישה אחת ויחידה, נורמלית......
מנהרה חשוכה בה צועד
חשש בליבי שמא אמעד
פיתוליה רבים וחלקם ניסתרים
מנהרה אפלה עם אור קטן אי שם בקצה
כל צעד חיי לאור קרב
האור כבר גדל ובוהק
הסתעפות לפני ניצבת
קיר זכוכית את דרכי חוסם
למנהרה המסתעפת בחשש נכנס
בצעד מהסס בה הולך
פיתולים בה רבים והעלטה עוטפת
בסוף גם כאן אור קטן בקצה יאיר
אליו שוב אשאף להגיע....
לילות ללא שינה....
אם לא שמתם לב, מתחת לכל פוסט מופיע הזמן בו הוא פורסם.
הבוקר מתחת לכולם כתוב : בעוד שעתיים..
כלובי חוזה פוסטים ???
הודעה פתאום ממנה הגיע
אדוני אותך רוצה לראות השבוע
בקשה לי קטנה אליך
פעם אחת לחוש איך עושים אהבה
רוצה אני להרגיש
לא סשן, לא כאב, לא שוט ולא חבל
פשוט לחוש כמו מאהבת
לחדר נכנסנו
שעות של אהבה בה השתוללנו
לשון שחולפת על פני כל הגוף
נשיקות ארוכות ומבטים חודרים לעיניים
שעות של גמירות
שלי ושלה...
כך הסתיימה לה מסכת האהבה.....
היום בצהרי היום בין השורות צעדתי
השמש קופחת
השיש לוהט
הפרחים כבר יבשו ונבלו מזמן
ליד שמו החרוט בשחור ישבתי
ואיתו שיחה בלב ניהלתי
שנים אותו כבר לא רואה ושומע...
עצוב ודומע משם התרחקתי
ודי רחוק פסעתי
גם את שמך החרוט מצאתי
זכרונות נעימים את ראשי למלא ביקשתי
נגיעה קטנה בלוח השיש הלוהט
והמציאות המרה בי הכתה
הדמעות חיש יבשו באור השמש הבוהק
ואני לדרכי משם הולך...
שאני רוצה להתעטף בעלטה...
לא לראות כלום מבעד לחשכה
לא לשמוע כלום...
שאף נפש חיה לא תראה אותי
שאף נפש חיה לא תשמע את זעקתי
ואז השחר שוב מפציע...
