לפני כשנתיים נכנסתי לכלוב, את הדלת מאחורי סגרתי.
מאז הכרתי כאן אנשים יפים, נחמדים, מפרגנים וגם אחרים....
חוויתי שמחה, עצב, התעלות, אכזבות וגם התעצבנויות.
אומנם אומרים ש "אי אפשר ללמד כלב זקן תרגילים חדשים" , אז אולי תרגילים חדשים עדיין לא למדתי, אבל על עצמי דברים חדשים גיליתי.
באנונימיות שכאן , שיחררתי וחלקתי ועל עצמי למדתי.
לא פעם את המפתח חיפשתי....לפתוח את דלת הכלוב ולחופשי לעוף, אך בסוף תמיד את הגב לדלת סובבתי.
לאן מכאן אמשיך עדיין איני יודע, האם בכלוב ביניכם להסתובב אמשיך או שמא לבסוף את הדלת אפתח...