בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה לא אישתי

כגבר נשוי אישתי לא תהיה הנשלטת שלי לעולם! למה? מניסיון העבר
לפני 5 שנים. 20 באוגוסט 2019 בשעה 7:11

לפני כשנתיים נכנסתי לכלוב, את הדלת מאחורי סגרתי.

מאז הכרתי כאן אנשים יפים, נחמדים, מפרגנים וגם אחרים....

חוויתי שמחה, עצב, התעלות, אכזבות וגם התעצבנויות.

אומנם אומרים ש "אי אפשר ללמד כלב זקן תרגילים חדשים" , אז אולי תרגילים חדשים עדיין לא למדתי, אבל על עצמי דברים חדשים גיליתי.

באנונימיות שכאן , שיחררתי וחלקתי ועל עצמי למדתי.

לא פעם את המפתח חיפשתי....לפתוח את דלת הכלוב ולחופשי לעוף, אך בסוף תמיד את הגב לדלת סובבתי.

לאן מכאן אמשיך עדיין איני יודע, האם בכלוב ביניכם להסתובב אמשיך או שמא לבסוף את הדלת אפתח...

 

לפני 5 שנים. 20 באוגוסט 2019 בשעה 6:08

עוד אדומות

עוד כתיבה ותאורים

עוד תמונות

עוד שעות של תקוה

עוד אחת שלא סגורה על עצמה

עוד אכזבה....

 

בוקר טוב עולם

לפני 5 שנים. 19 באוגוסט 2019 בשעה 20:45

תשמור לי מקום קטן במיטה לידך היא ביקשה

תשמור לי מקום קטן בריצפה ליד רגליך היא ביקשה

תשמור לי מקום קטן בליבך היא ביקשה

ואז כמו במטה קסם היא נעלמה....

 

 

 

סתם עוד חזיון לילה...

לפני 5 שנים. 19 באוגוסט 2019 בשעה 18:52

ישבתי היום לקפה עם חבר ועוד חבר של חבר ואיך שהוא השיחה התגלגלה לבדסמ.

החבר של החבר, ניקרא לו א', טען שהוא שולט כבר המון שנים והיו לו המון בחורות נשלטות, לא כל כך האמנתי לו אבל ניחא.

את היותי שולט לא הזכרתי וכאילו התענינתי בבדסמ, לפי משנתו של א' הוא נהנה להכאיב להשאיר סימנים ואני מצטט " בסוף כשהיא בוכה מכאבים לזיין את הכלבה בכל חור".

שאלתי, ומה לגבי לספק אותה? 

א' ענה, "לא מעניין אותי שתעשה ביד"

אני: אז אתה לא ממש שולט אתה פשוט סדיסט.

א' : מה פתאום סדיסט? אני אחלה שולט שבעולם.

בשלב זה ביקשתי חשבון, אמרתי ששכחתי שיש לי פגישה, השארתי כסף על השולחן והלכתי.

יש גבול לכמות הטמטום שאני יכול לספוג על כוס קפה.

החבר שלי היה כל כך המום שלא הוציא הגה.

לפני 5 שנים. 19 באוגוסט 2019 בשעה 14:42

הי אמא

בגיל מאוד צעיר עזבת והלכת לנוח אי שם בשמיים ואני בודד נישארתי.

היית כל כך יפה, חתיכה מה שכיום נקרא MILF.

לא בא בטענות על החגיגות שלך עם גברים אחרים, כי במו עיניי ראיתי באיזה חרא של חיים היית, בעלך, אבא שלי, היה חרא של אדם.

כיום ממרום שנותי, עם יצר השליטה שבי, שואל את עצמי, האם את הגורם לאותו יצר לבעור בי.

 

האם רואה אני בנשלטת את דמותך, וכאבה גורם לי לסיפוק במין תחושת נקמה?

האם עקב הצייתנות שלה מנסה אני לשחזר את חייך?

האם ברגעים שלאחר הסיפוק, החיבוקים ליטופים ונשיקות, הן מין פיצוי על מה שלך לא היה?

או אולי בכלל אני משחק את תפקידו של האבא שכל כך שנאתי? 

 

מלמעלה את בי מביטה, מקוה שאינך כועסת על מי שאני ואותי, כמו תמיד, הכי מבינה.

לפני 5 שנים. 19 באוגוסט 2019 בשעה 8:17

החוק השלישי:חוק זה קובע כי כאשר גוף מפעיל כוח כלשהו על גוף אחר, הגוף האחר יפעיל כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו על הגוף הראשון. מכאן ניתן להסיק כי...

לכל שולט סדיסט יש מנגד נשלטת מזוכיסטית

לכל שולט מנטלי יש מנגד נשלטת מקשיבה

לכל שולטת על עקבים יש נשלט לרגליה

ולכל סיר יש מכסה, אפילו לפח זבל...

 

אז למה אני מרגיש בתוך בלון ענק , צף בתוך ואקום תמידי? כניראה שאני היוצא מן הכלל אצל ניוטון.....

לפני 5 שנים. 19 באוגוסט 2019 בשעה 6:37

מצד אחד בחיי היום יום, אני מין ג'נטלמן כזה, מנומס, פותח את הדלת האוטו, מקרב כסא לאישה במסעדה ועוד מלא גינונים.אחד שבחיים לא פגע באישה בשום דרך.

מצד שני כאשר הדלת נסגרת מאחורינו, שולט ומאוד אוהב את זה.

מצד אחד, אדם מאוד חברותי עם המון חברים מסביב, תמיד במרכז העיניינים, כולם אומרים שאני איש שמאוד מתחבר לאנשים.

מצד שני, עמוק בפנים לא אוהב בני אדם וחולם על חיים באיזה שהוא מקום מרוחק, מוקף טבע ונחלים.

 

ככל שחושב על זה יותר, מגלה בתוכי הרבה סטירות. מין פיצול אישיות פנימי שלי. 

 

 

 

לפני 5 שנים. 18 באוגוסט 2019 בשעה 21:09

מנסה לנשום את הלילה

מנסה לשאוף לתוכי את השקט

מנסה לשאוף את העלטה

אולי קצת מזה יכנס לגוף

ויעטוף את הלב

אולי.....

לפני 5 שנים. 18 באוגוסט 2019 בשעה 19:52

קופצת אדומה, בודק ממי, קורא פרופיל, בלוג, מחליט לענות ואז......שקט על הקו.

קופצת אדומה, " אני מתכתבת עם כמה והחלטתי לפנות גם אליך.... " שמחת זקנתי בראש חוצות!

קופצת אדומה הכי מעצבנת, כי אחריה יש עוד כמה ואז בלי קשר לכלום....דממת אלחוט מוחלטת

 

למה אנשים לא יכולים להיות סגורים על עצמם? שלחת, 5 או 10 אדומות אז עוד אחת עם תודה אבל לא מתאים כרגע , כל כך קשה?

לפני 5 שנים. 18 באוגוסט 2019 בשעה 18:11

סוף סוף הגיע הלילה

החושך היורד על העיר והשכונה

השקט מסביב העוטף את הכל

 

סוף סוף אני לבד במרפסת

עם המחשבות, דרינק קטן וסיגריה

תוהה וחולם על ימים אחרים

מקוה שמחר אולי זה יקרה

כל כך הרבה מחשבות

כל כך הרבה תהיות

כל כך הרבה תקוות

עוד קצת ועוד יום יתחיל, וגם הוא יגוע עם רדת הלילה.......