עולם פנימי

בן 38 היה בלכתו,
גבר גדול גבוה קומה ויפה שהפך בין לילה לגוש של כאב, לתינוק בן יומו שתלוי ברחמים של אחרים.
כמה שנים קודם הוא היה אבא מושלם לשני בניו, הקטן מבניהם היה מקבל יחס מועדף, חיבור כזה חזק ומגונן שקשה להסביר אותו, ילד בן 12 לקראת בר מצווה ששוכל את אביו היקר, השמיים נופלים והצריבה החזקה בלב ובנפש לא מרפה, גם לא אחרי 30 שנה שהילד הפך לגבר בעצמו ובעל משפחה.
אבל הוא לא מפסיק להנציח את החייל שלו את אביו שנפל בעת שירותו.

אהובי..הכאב מלווה אותך מהיום שהכרנו וימשיך עד היום האחרון והמחשבות לא מפסיקות לטמטם את המוח כמה הוא לא הספיק ולמה?
למה זה קרה לו?
לנו?
אני גאה בך שצמחת והפכת לגבר שאתה,חזק ונדיב וטוב לב כמוהו.
איך לצד הכאב מצאת המון רגעים של אושר ושמחה והענקת לילדינו את מה שאתה לא הספקת לקבל.

יהי זכרו ברוך.