אני מסבירה לו שגם אני הייתי בת 16 פעם וחוויתי אכזבות והתאהבויות ואפילו עשו עלי חרם, אני זוכרת שאמא שלי דחפה לי מרק עוף חם ולקחה אותי לאיזה פסיכולוג שחלם בהקיץ כשדיברתי.
אני רואה שהילד שלי עצוב ומדוכא ואני לא יכולה לעזור לו וזה מחרפן אותי ואז אני מחרפנת אותך ואתה בכלל הדאגן מבינינו ואתה יושב מולו ומסביר לו שגם אתה היית בן 16 פעם ובנות זה עם שמתחלף והנה תראה את אמא שלך איך השגתי אותה עם כל הפוזות שלה.
פה אני נכנסת לתמונה ומזכירה לו שהחבר שלו התחיל איתי ראשון ושיש לו מזל שבחרתי בו ולא בחבר.
הבן כבר משועשע מהשואו שההורים שלו נותנים וזה עוזר בדיוק לחצי יום.
למחרת הוא שוב מסתגר ומדאיג אותי למוות ואני אמא ריאלית יש דברים שלא נוכל לעזור לו בהם ולכן אשת מקצוע ואני נורא חוששת שהוא מרגיש כמו שאני הייתי בת 16 כשההורים שלי שלחו אותי לפסיכולוג דפוק וסיפרו לי על בגרותם בזמנים מיושנים ופרימטיביים.
כשהוא סיים אתמול את תהליך הטיפול יצא מהחדר נער שהראש שלו מורם וגבו זקוף וחיוך של שלמות עצמית על פניו
וזה הרגע שאני ואתה הופכים לבני 16 ומתווכחים.
אתה: חתיך של אבא אין הוא דומה לי.
אני: היית מת! הוא יפה כמו אמא בול אני!