כמות הפעמים שהיית לא הוגן איתי היא אינסופית. בא לי להגיד לך שהיחיד שלא ראוי פה זה אתה.
אינספור פעמים הכלתי את השתיקות שלך , חוסר הביטחון שלך , המילים הנלהבות שאין מאחוריהן כלום ואת הקושי שלך לומר מה שאתה מרגיש ובכל פעם למרות שאתה טוען שאתה לא אדם של דרמה השבר תמיד מגיע ממך.
איך אתה יכול לומר לי שאתה אוהב ואכפת לך ואחרי שדיברנו על זה שהנרטיבים שלנו שונים ומביאים לחוסר הבנה לשקוע באחד - כזה שאין בו שמץ אמת ועוד כזה שאתה יודע שהוא הדבר היחיד שמרתיח אותי בזולת (מילא שאני לא מדברת עם האנשים שנדמה לך שאני מדברת אתה יודע שגם ניתקתי קשר עם מי שאמר לי עם מי לדבר כי זה הדבר האחד שעליו לא אתגמש- חדירה לחיי הפרט וכפיה) ולפגוע בי ככה?
איפה אתה כשאני צריכה אותך?
אתה אומר על אנשים מסוימים שהם מדברים ואתה לא בוטח במילים שלהם אז למה שאבטח בך?
הגעתי למסקנה שכל המילים שלך שוות לאוויר חם ומתנדפות בהתאם. אולי אתה מפחד לומר לי שלא רצית לדבר וזה העניין וזה מרתיח ופחדני פי כמה שאתה מחפש תירוצים. זה מכעיס אותי שאני לא מצליחה לכעוס עליך פעם כי אני באמת אוהבת אותך ואתה יקר לי ואני תמיד מרגישה אשמה כשיש מיליון סיבות בגללן אתה זה שמתחת לכל ביקורת -
כמו שכעסת שלא עניתי לך מיד כשבישלתי ואפילו לא חלפה לך המחשבה שלא רציתי לבזבז זמן שבו אתה לא עסוק כדי שנוכל לשוחח אפילו כשאני בדיוק מוציאה תבשיל מהתנור - ואתה אי פעם התנצלת שאתה קם והולך באמצע שיחה לפעמים בלי להודיע? חשבת כמה זה מפגר לדרוש מאחר מה שאתה לא מצליח? ומה עם כל הפעמים שאתה מדבר עם אנשים ארסיים וצוחק עם כולם על כל מה שאישי בחייך או בחיי?
וזה עוד מילא , בהתחלה חשבתי שאתה דומה לי בזה שאנחנו מדברים על הכל אבל יש אצלך מקום מאוד שחייב להפגין "אגו" אם כעסת אתה מוכרח לומר בפומבי שיראו כמה אתה גבר גבר ושם זין על כולם.ן. לי מעולם לא היה את זה הדברנות שלי היא נטו תוצר של האוטיזם וחוסר יכולת להבחין ולהבין גבולות בינאישיים.
אתה פוגע ומכאיב ובגלל שאני חיה אותך ואת המילים שלך כשאתה רגוע "חושב עליך , אוהב אותך " כל הזמן אני מרגישה כרגע רק צער על זה שכואב לך במקום שאף פעם לא מגיע לך. זה חבל כי לך באמת היית סולחת על הכל ואפילו פעם אחת לא עצרת לשאול אותי מה היה עם ההוא ולמה אני כל כך כועסת עד שאפילו לדבר עליו מביא בי תחושת מיאוס.
וכל מה שדיברנו - מה יש לי להסיק עליך מלבד זאת שלא אכפת לך בכלל ולא היה גם? . עד מתי תראה רק את עצמך ואף פעם לא את הצד השני? עד מתי תהפוך לאטום וקשה כשאתה כועס ולא תתן לי גישה ? עד מתי תמכור לוקשים לכל מי שסביבך על השיחות שלנו , החיבה שהייתה בינינו והתחושות? .
ותראה מה זה אפילו שצריך לומר אתה בדיון , אתה עדין יושב לי על הלב . אז תהיה בדיון מעכשיו - מבחינתי העיוורון שלך יהיה שווה למידה בה אראה חשכה כשתפצה פה שוב .אני חירשת ואתה אד קל.