מודה , שזה מסקרן אותי שהיית נשלט.
לפעמים יש לי דחף חזק לראות עד לאן ומתי תגיע. לפעמים יש לי דחף באותה מידה שבא לי לקבל עמוק בגרון ובתחת לראות אותך קצת מבולבל , הלום , למדוד את ועד לאן הכאב שלך מוביל. זה נחמד לי . אני סקרנית כלפיך. סקרנית על כולך.
לכל אישה יש את הפרימדונה , אשת החלומות השבורים הגדולה מהחיים , לכל גבר יש את הפולש הנערץ שמתבשל בתוך מיצי אהבה עצמית וזקוק לחוש הקרבה שלה וכיבושה דרך תרועת הניצחון . יש שפולשים דרך מקום נמול ויש דרך מקום גבוה בסופו של דבר השטיק אותו שטיק, אם כי לטעמי המקום הנמוך תמיד כל כך הרבה יותר מושך. אולי אם לא היתה בי תחושה מסוימת שאתה לא שולט על מלא זה היה מוריד לי.
אני באמת לא חושבת שיש משהו מושך ויפה יותר מגבר מתמסר , שנאבד בכוס שלך שעות , שמתנשף מהמחשבה על הנשפלה הבאה שיתן , שמתרפס. הנכונות לתת את השליטה בידיים , לוותר על התדמית הגברית אלוהים זה האקט הכי גברי שאדם יכול להיות. אין ספק אפילו חזירים כמוהו שווים בעיני פי אלף משולט טיפוסי.
יש גם משהו מהמם באישה מועצמת , אפילו כשאני רוצה לרצוח נשים יש לי דחף חזק להשתטח בפניהן ולהעריץ אותן כמו את הקיסר , להביא ענבים לפה העדין , למצמץ מול האודם הלח , פישוק השפתיים וחיוך ולשקוע עמוק בחריץ החזה. אני לא מסוגלת להשפיל אישה ופגיעה שלה הכי צורבת לי . בא לי לאכול להן את הכוס , לשחר בשדיים ללקק את הפטמות ואם היית חכמה יותר ופחות שקועה בחרא כבר היינו עושות את זה גברת מאדאם באטרפלי , הראשונה לשמך , כמה הייתי מאוננת על חצופה שכמוך.
בכל אופן , הדבר שאני הכי לא מבינה או רוצה להביח תמיד היה מה מהנה במשחק של שקרים. איך וכיצד אפשר להנות ממשחק מגומגם ועילג שכזה. אצה רוצה לפרק אותי , לחתוך אותי , לשרוף אותי. פסדר , אבל לך עד הסוף וכבר נתתי לאנשים להרוס אותי טיפה אחר טיפה , פסע פסע בהסכמה אבל זה היה מעניין וכל כך עמוק וכל כך רחוק שזה היה חולני ונעים. איך אפשר לעשות משהו כשאתה לא שורף אותה מתשוקה והזין שלך לא מטפטף במכנסיים לקראתה והכוס היפה שלה , הגבעה עם הפרח הורוד שאתה רוצה לשתות את הצוף שלו לראות אותה מתקפלת (אלוהי שאני לסבית מודחקת קשה) .
אבל אגו? זיינתי ? שברתי ? מניתי? חדרתי?
ואז אנשים מתלוננים למה אומרים להם שהם ילדים קטנים ולא במיוחד מאוננים בי יותר מדחף של גננת לשעת סיפור ופיהוק.