ב'יצטס בי לייק -
הו כל כך אוהבת מתחתיך , מימינך , בחיקך תחת מגף נעליך הרומסת את פני המשתדלות לספק לך הקלה וזיכוך.
הו אהובי , מחמל חיי, משוש עיני , קרדום ליבי לחפור בו. כמה הכלה וזיקוק , פיהוק וליהוג על נפשי ההומיה.
ביינתים היא בדוגי עם פלאג מקבלת בתחת עם תאומת הצביה שלה קשורה מלפניה אחרי רימיניג מלוכלך שבו היא הבינה סוף סוף את חרדת הנטישה וחרדת הטיסה שלה כי דאדי האמיתי עזב אותה עם מוצץ ומגבת בגן והוא שכנע אותה שכריך כוס-זרג- כוס ימלא את הפחד הקדמוני שלה מלהיות אישה ואם ולא היא שוב הילדה הקטנה עם הבלאנקי והתלתלים.
וההיא מאוכזבת מהשולט שלה שבא עם רטט וארבעה כיווני אוויר של חדירה + הקלטות של משפטי ערס מחץ :"שתן היא הגשמת האיחוד בינינו , אם המאסטר אומר הכלבה מבצעת ואין זמן טוב כמו שוט טוב שיגרום להרגיש שאת עדין קיימת בשבילי" כי הוא לא קורא מספיק ספרים של ניטשה והוא אמר לך , חס וחלילה , המאסטר שלה?! שהוא "יושן כרגע" ולא מחנך אותה בשתיים בלילה כשהיא מתכרבלת על הרצפה עם ניצוץ פי פחת בעינים בורקות מערסלת בכי רך וקורן בשיפולי הבטן בואך השפלה הורודה.
אז לא.
תבוא עם מחבט , עם עט , עם סכין מושחזת , תכאיב , תינוק , תסטור , תלפף ותשחית. אבל אל תאמר לי מכיל-קשוב-אוהב-מחנך ויודע. את הלוקשן הזה אני לא צריכה במרק . בוא נהיה מדויקים , מאובחנים , מטורפים כמו שאנחנו. אתה סאדיסט ואני מוצצת את האגודל כשסוטרים לי , אתה מעוות ואני שפלה וככה זה תמיד יהיה והיה. אל תחלטר לי על המוח ואל תנסה לנגן על עצבי הלב שעוד פועמים שם בכלל. תהיה אמיתי אנחנו זוג סוטים מטונפים שמגשימים את כל מה שלא יכולנו לחנוק לאחר בגרון , באגרוף , בנשיכת השפתיים ושנינו יודעים טוב טוב טוב איפה אני מתחילה ואתה נגמר.
על ארבע אפס.
ובלי פירוטכניקה מחמיאה.
אני לא הנשלטת שלך אני שק חבטות , אני גוש פועם של כאב והזרע שלך מטפטף לי על הלחי כשהחיוך הזדוני שלך הוא סך כל הדברים שאני "מכילה". זה פתטי, חולני , בנאלי , שטחי , אלים ודורש אבל זה מה שיש , האמת העירומה כשאתה מקלף מהיצר את הקליפה הנאה ועומד מול עצמך במראה. חיה מבוהלת. אדם בלי צל ובלי קול והאחד שימחץ וידוש בכל מה שרקוב בה ונפלא.