אז אמרתי לאקסית שלו שנראה את הגרסא החדשה של המנסרים מטקסס ולבושתי עדין לא ראיתי את המקור.
מה אומר ומה אגיד?
אומנם היו כמה סצינות ראויות לציון - כמו למשל כשהרוצח נכנס לאוטובוס מלא אנשים וכולם צרחו והדביקו ידיים מגואלות בדם על החלון. אבל בגדול אם בהוסטל חוויתי התרוממות נפש ובסופו של דבר זה נגמר בזה שהשעה הייתה מאוחרת ונרדמתי עם חיוך על הברכיים שלו פה פשוט היה לי סרט של שעה וחצי לפהק בו.
אני גם בכיינית ככה שכל החצי שעה המייגעת הראשונה בכיתי שגרשו זקנה מביתה והייתי עצובה עם הרוצח המטורף שהתגעגע לאמו וכנראה געה בבכי (קשה היה לדעת כי היתה לו מסכה מעור פנים ליטרלי). אז קצת התאכזבתי מהחידוש , אני מקווה שהמקור משנות השבעים יתעלה על זה .
וכן , אני אדם מוזר שיכול לבכות מהשטות הכי קטנה אבל סצינות אלימות עם יותר מדי אפקטים לא ריאליסטים גורמות לי לנמנם ...