רציתי לכתוב פוסט יותר שחור,
אבל הוא שימח אותי ממש כי היום כתב שאני הזונה שלו גם בפרופיל.
דווקא היום כשאני מתמודדת עם אותה עייפות שהוא מכיר ומתפתלת מכאבי בטן (אולקוס) כי אנחנו כל כך חדשים וזה מפתיע (לטובה בעיקר שכל שעה מרגישה לי כמו שתיים ואני תשושה עד רמה שקשה לי לעמוד ברצף יותר משתי דקות).
אני אוהבת דברים צרים , כמו מדבר, כמו עשן בגרון, כמו שהשפה שלו מדויקת ושלי עגולה ונשפכת וההומור שלו עובר לאט אצל אנשים,
למשל במסעדה הוא לקח את התפריט הפוך ושאל את המלצר למה התפריט כתוב הפוך והמלצר הרים גבה ואמר לו להפוך אותו. הוא אומר שהוא גם צוחק לפעמים בצורות אחרות למשל שואל למה התפריט לא מנוקד.
אני אוהבת את הגוף שלו, בעיקר והכי את התחת וזה לא קרה לי כבר שנים וכמעט נרדמתי עם הלשון בתוכו מאחור. אני אוהבת שהוא שחום והמבט שלו גם נועז ויש בו מין תיגר וגם לפעמים כל כך כהה שאני לא רואה את האישונים.
אהבתי להצמד אליו בטיילת , כשהקצב של המוזיקה גרם לי לנענע ישבן וללטף לו את הגב כשהוא מסביר לי על מוזיקה.
אני אוהבת את זה שהפנים שלו צרות יותר ואיך שהוא דומה לאחיו , את העור השזוף משמש ואיך שהוא מקריא לי שירים באוסטרית ושר צלול למדי עם כולם ומתרגש לשמוע סתם כך אדם כלשהו מרחוק מנגן בגיטרה.
רציתי לפתוח לו את הדלת ולנשק את ידיו הסתפקתי בסטירות ובלעסות לו את הגב. הוא משמח אותי כנראה לא מודע לכמה הוא מתוק ויפה בעיני.
אני אוהבת שהוא מפתיע אותי, למשל כשהוא מספר לי על התלמידים שלו כי לא ציפיתי למצוא בו רגישות יחסית נדירה שבכלל לא מובנת מאליה כי רוב האנשים לא רואים סביבם דבר כמו כשדיברנו על קשב אחר.
הוא מרגיש לי קצת כמוני (למרות ששונה ממני לגמרי וזה מעניין) כי אומר לי שאני לא צריכה לצפות מעצמי להאמין לאשליה שאנשים מבינים קיוז חברתיים באינסטינקט ואני אוהבת איך שהוא מתאר את עצמו כילד. שמעתי שהתיאור הוא נרקיסיסט אבל למה זה משנה אם זה ממלא אותי הנאה לומר לו כמה הוא אהוב ? כמה הוא יפה? כמה הוא מתוק ולנשק אותו בטלפון? גם בי יש נקודה של רעב שלא מתמלא , כמו חור שחור אז יש אנשים כמוני שהופכים לנמנעים מכל מגע ונוכחות אנושית מפרקת אותם לגורמים ויש כמוהו ואם הצורך שלו במגע והערצה תואם לפחות בתיאוריה לצורך שלי לעטוף אותו עד אינסוף למה בעצם זו בעיה?
כשהוא סיפר לי על המתח מילדותו, איך שכולם דרשו ממנו וטענו שהוא לא בסדר זה הזכיר לי איך מאותה סיבה הייתי משחקת רק עם עצמי ואת אמי האלימה שתמיד הייתה מקללת אותי, מכה אותי ואת אחותי בברוטאליות ובגללה למדתי להתנצל על עצם קיומי ולא לתפוס מקום לעולם . אני אוהבת את המודעות שלו ורציתי לומר לו כשאמר שרק סבתא שלו פינקה אותו זה ככה היה גם לי, רק על סבתא שלי בכיתי כשמתה והיא תמיד אימצה אותי לליבה , דאגה להתקין לי אוכל ועטפה אותי בחום ורציתי להיות כל כך קרובה אליו באותו רגע ממש מתחת לבשר שלו , אולי תוספתן כי הרגשתי בדיוק ככה ורציתי רק שיהיה חלק ממני.
ולדעתי הוא כמוני צריך ממש להרגיש , גם אני בלי פתיחות ותשוקה טוטאלית נחסמת והלוואי ותמיד יהיה עירום וצמוד אלי. הוא השתין לי בפה כל כך הרבה ובמקלחת אפילו נחנקתי מזה קצת והוא חייך והיה עמוק בגרון שלי וזה היה הדבר הכי קסום בעולם. הוא העיר אותי מסיוט שלא הצלחתי להמלט ממנו בסטירה קטנה ושטף אותי בשתן והרגשתי בעננים עד שכשהלך לשירותים רצתי אחריו ואולי לא הרגיש אבל בבוקר התגנבתי למיטה ונישקתי לו את הצוואר היפה.
אני חושבת שהוא טועה כשהוא אומר שהוא רוצה שיעריצו אותו, או שהוא אוהב לפאר את האגו אני באמת מרגישה שהוא זקוק להמון אהבה , הערצה והתפעלות כנה מהיופי שיש בו והוא רגיש מאוד לגמרי לא עניין של אגו וכיף לי להכנע לו כל הזמן.
אני תשושה ושמחה, מוזר לי תמיד איך לפני שנים ראיתי אותו בחטף כנערה צעירה ועכשיו אני יושבת עליו והוא גומר לי בין השדיים. אדון שלי .
