לפני 5 שנים. 3 באוקטובר 2018 בשעה 20:54
זה דפוק בעיניי
שגם אחרי הפרידה
אנחנו רבים
על אותם דברים.
בית קברות למחשבות
לפני 5 שנים. 12 בספטמבר 2018 בשעה 2:02
אפשר פייסבוק, רק שבמקום תמונות ופוסטים מאושרים וקלילים שעושים לקנא ולמות, מותר להעלות רק תוכן כבד, מדוכא ו/או משועמם? כדי שאנשים בחרא של מצברוח יוכלו להיכנס לשם ולהרגיש קצת פחות רע עם עצמם במקום להיכנס לעוד יותר דיכאון מכל הפאקינג תמונות המהממות שלכם מתאילנד?
(הצעות לשם לאתר החדש יתקבלו בברכה בתגובות)
לפני 5 שנים. 12 בספטמבר 2018 בשעה 0:25
One builds
and the other
destroys.
לפני 5 שנים. 2 בספטמבר 2018 בשעה 18:54
"If you're not about to fall, you're not really creating"
- Chef David Bouley
לפני 5 שנים. 28 באוגוסט 2018 בשעה 15:48
Under my thumb
She's the sweetest, hmmm, pet in the world
לפני 5 שנים. 5 באוגוסט 2018 בשעה 23:39
העולם ההזוי הזה שנכנסתי אליו
הוא יותר מדי וכל כך הרבה
ונעים, ונכון, ומסקרן, ומפחיד רצח.
איך בכלל מתרגלים למציאות וולטילית כל כך? איך קמים לעבודה בבוקר? איך עוצרים את רצף המחשבות והרגשות שמאיימים להציף? איך חיים חיים כפולים כאלה?
לא רוצה לוותר. אני רוצה את שניהם. את כולם. כל העולמות. כל החוויות. כל הגברים. רוצה להכיל את הכל באון, לעמוד איתנה על מה ששלי ואני. להתגאות בסימנים שעל עורי. לא לקנא בכאלה שהחיים שלהם מסודרים ויפים כמו מסרט הוליוודי.
אני רוצה להיות גם אני החתול, וגם אני ההייטקיסטית החריפה, וגם אני הקצת זונה, וגם אני הפילוסופית, וגם וגם... ולא להתבייש ולא להסתתר. לא לחוש אשמה. לא לחוש לא שייכת.
אני אוכלת את עצמי מבפנים. והפעם רק אני כאן עם עצמי בלילות.
לפני 5 שנים. 20 ביולי 2018 בשעה 10:27
חלמתי בלילה על אחד מכם
(לא רוצה לכתוב "חלמתי עליך" שלא יכנסו לך רעיונות לראש)
חלמתי שאנחנו מתהלכים יחד ברחוב, סתם כשני אנשים שמתהלכים יחד ברחוב, לא מחזיקים ידיים או משהו.
ופתאום נתקלים במכר משותף. זה מישהו מהעבודה, אחד המנהלים.
ומאיזושהי סיבה הוא נכנס איתנו לרכב ואנחנו מתחילים לנסוע לאנשהו שלושתנו.
אני נורא מובכת מכל הסיפור, אז הוא בקושי מספיק לשאול "אז מה, אתם בדייט?" כשאני עונה מהר "כן, סוג של טינדר-דייט".
כאילו שזה יותר טוב איכשהו מכלוב-דייט כשאתה בוגד באשתך.
בכל מקרה אף הסבר אחר לא היה אמין, כי אתה בן כמעט 40 ואני בת 26 ומה הקשר בכלל.
ובגלל זה, חברים, אני לא משחקת עם בוגדים. זה לא "בקטע מוסרי". תרגישו חופשי לדפוק לעצמכם את החיים איך שבא לכם.
זה פשוט דרמטי מדי בשביל בחורה חרדתית כמוני.
לפני 5 שנים. 18 ביולי 2018 בשעה 20:45
נמאס לי מעצמי.
אני למכירה אם מישהו רוצה אותי.
לפני 5 שנים. 15 ביולי 2018 בשעה 21:25
במקום לכתוב לו.
כותבת פה.
לא יודעת מה רוצה להגיד, רק שכואב, ולא רוצה להכאיב לו עוד.
איך הגענו לכאן, ולמה?
כואב הלב. כואב הכל.
לפני 5 שנים. 10 ביוני 2018 בשעה 9:57
לא עושות אותך לגבר גדול.
אתה שקוף לי