As above so below

dominica​(נשלטת) - נראה לי כשפשוט לא חושבים על השאלה הזאת שהעלת.. אז יודעים שסומכים.

sub-conscious​(מתחלפת) - אז הנה.. יש לך הזדמנות לחשוב מה זה בשבילך לסמוך על מישהו והאם זו החלטה רציונלית.
לא קרה לך בעבר שסמכת על מישהו וגילית שהוא לא היה ראוי לאמון?

dominica​(נשלטת) - ברור שקרה, ומבחינתי זו קודם כל החלטה רציונלית, גם כשיש רגשות חזקים.
הכוונה שלי היתה שאם שאלות מהסוג הזה לא עולות לי בראש, כנראה שאני סומכת על הבנאדם. הספקות מתחילים כששאלות כאלה צפות. אצלי בכל אופן

sub-conscious​(מתחלפת) - זו שאלה שלא נשענת על טיב היחסים שלי עם האנשים בחיי,
נטו הרהור כדי להבין מה התהליך שגורם לנו לפתח אמון באדם אחר.

האנשה עצמית​(אחר) - האם את סומכת על עצמך?
מה זה אומר?
האם אפשר לסמוך עלייך ומה זה אומר?

sub-conscious​(מתחלפת) - תודה על הזוית הזו.
בגדול, האמון שלי בעצמי לא נובע ממעשים, או מהחלטות שאני לוקחת, הוא לא מושפע ממצבי רוח או מטעויות שאני עושה .
אני סומכת על עצמי כי אני יודעת שאני מספיק חזקה להתמודד עם כל דבר שנקרא בדרכי.
הוא לא ניתן לערעור כי הוא לא תלוי בהתנהגות שלי, הוא הרבה יותר עמוק מזה בגלל שאני מקבלת את עצמי בכל מצב.
גם אם אני למעלה וגם אם אני למטה.
לעומת זאת, נתינת אמון באדם אחר לגמרי תלויה בהתנהגות שהוא משקף לנו.

sub-conscious​(מתחלפת) - אני יכולה לסמוך על עצמי.
אחרים יכולים לסמוך עליי בהתאם לציפיות שמניחים עליי.

האנשה עצמית​(אחר) - האמון שלך בעצמך הוא עיוור,
כך אני מבין ממה שכתבת.
וזה המצב אצל רובנו לדעתי.

בלי לתת אמון באחר אין סיכון,
כשאין סיכון גם אין צמיחה, אין רווח.
יש חיים מאוד צפויים וברורים.

כדי לקפוץ למים בפעם הראשונה צריך לסמוך לא רק על האחר אלא גם על מערך האינטרסים שלו. להבין מה יוצא לו מזה.

כל זמן שאין לך תשובה מהימנה לשאלה הזו, הייתי מחכה עם מתן האמון.
אלא אם כן יש לך אינטואיציה חזקה והחלטת שאת סומכת עליה/עלייך.

2 הלארי שלי 😎

sub-conscious​(מתחלפת) - מודה על תשובתך אך זה לא מה ששאלתי.
שאלתי הייתה, מה ההגדרה שלך לאמון?

האנשה עצמית​(אחר) - מתן אמון בעיניי,
בהמשך לשאלה שלך - הוא שהאחר לא יפגע בי.
שהאחר יהיה חבר, שתהיה שותפות גורל כלשהי כחלק ממערך ההחלטות והמעשים שיש להם השפעה עליי גם.

sub-conscious​(מתחלפת) - פגיעה משמעותה תמיד שהצד השני אשם?
או שלדעתך נובעת גם מהציפיות שלנו שהם לאו דווקא פייריות כלפי הצד השני?
מי זה שפוגע בנו בעצם?

האנשה עצמית​(אחר) - אשמה ואחריות הם דברים שונים.
האחריות לעולם תהיה שלך.
רק את אחראית לעצמך, גם אם בצד השני אשם - את נתת לו את המפתח והאפשרות לעשות את שעשה.

פגיעה - כוונתי לא לפגיעה במובן הרגשי או הרגשי בלבד.
תיאום ציפיות הוא בסיסי, וגם אותו לא עושים בדרך כלל.
כדי לתת אמון, מעבר לציפיות - הצדדים שניהם צריכים להכיר טוב אחד את השני ולהיפך.

אני מתייחס כאן לאמון בין אנשים, לא בין אדם לבנק שלו.
אם אשתף אותך בחיים שלי, ותבחרי להשתתף בהם, יהיה לך כוח לעזור לי, להיעזר בי וגם לפגוע בי ולהיפך.

זה לא אומר שאנחנו תמיד נהיה זמינים אחד לשני, אבל נדע למה ונבין למה וזה יהיה מקובל עלינו.

אמון הוא חברות אמת.
וכדי לתת אותו, צריכה להיות אינטואיציה טובה מאוד או היכרות שבמהלכה האמון נבנה.
חוויות משותפות, התמודדויות משותפות. שיאים ומשברים משותפים.

אם הצפיה לא הוגנת סימן שאנחנו לא מכירים מספיק טוב, או לא תיאמנו ציפיות לכל הפחות..
מקום שאפשר לצמוח או לנבול ממנו. רק לא להישאר שם.

sub-conscious​(מתחלפת) - תודה רבה 💜

האנשה עצמית​(אחר) - חג חירות ססגוני ❤️

sub-conscious​(מתחלפת) - חג חירות שמח ☺

האנשה עצמית​(אחר) - מחכה לדיון הבא בנושא חירות.
האם היא תלויה רק בנו?
מהי בעצם?
שימי נשלט על אי בודד, האם הוא חופשי?
כנ"ל שולט.
כנל צמד...
מוד פילוסופי היום.

sub-conscious​(מתחלפת) - אני מאמינה שכל עוד לא נשקפת לנו סכנה ממשית אנחנו תמיד חופשיים.
החופש הוא היכולת תמיד לבחור.
לגבי סוגיית האי הבודד, כאן חוסר השליטה אל מול הטבע יהיה יותר מובהק כי אין אשלייה של המטריקס שתתשטש את זה.
אך לרוב , כל אדם במצב הזה לוקח מחוסר ברירה "שליטה" על המצב והופך לשורד.
הגדרת החופש שלו משתנה, הוא חופשי לשרוד והחופש שלו תלוי גם ביכולות ההישרדות שלו וגם בשאלות מתבקשות אחרות : האם יש מזון אכיל באי? חיות טרף?

האנשה עצמית​(אחר) - סכנה ממשית...
ביקורת היא סכנה ממשית?
האם היא מנהלת אותנו?
אני מתחיל לחשוב שכל עניין השליטה BDSM, הוא מגרש משחקים פריוולגי למי שכבר יש לו "הכל", או נכון יותר, מי שלא חסר את הדברים הבסיסיים.

כוונתי בדוגמת האי הבודד היתה לבדוק את הקשר בין חופש אמיתי לאנשים שסובבים אותנו.
כשאני נותן בך אמון לדוגמה, האם אני מוותר על חופש מסויים?
כשאת מקבלת את האמון שלי, את מוותרת על חופש מסויים שלך?
(עכשיו שאת מרגישה אחראית עליי כחלק מקבלת האמון...)

sub-conscious​(מתחלפת) - ביקורת היא "סכנה" רק אם אנחנו נותנים לה להיות כזו,
מצד שני זה מאוד לא פשוט לא להפגע מביקורת, במיוחד כשהיא מגיעה מאנשים קרובים לנו.
אני חושבת שהכל שאלה של עד כמה אתה סומך על עצמך בתוך מצבים של אי ודאות.
לתת אמון זה להסתכן בפגיעה אבל בגדול, אנחנו יכולים להסתגל להכל.
אני לא חושבת שאנחנו מסכנים את החופש שלנו.
אני חושבת שאנחנו פשוט מוכנים לוותר על שליטה.
לשליטה אין שום קשר לחופש .
מי שמוותר על שליטה, עושה זאת מבחירה(חופש) והוא רשאי תמיד לקחת אותה בחזרה.

האנשה עצמית​(אחר) - אם ויתרתי מבחירה שאני תמיד יכול להפוך אז לא באמת התמסרתי.

ביקורת מאנשים שקרובים - או מכל אחד לצורך העניין והמשמעות שאנחנו נותנים לו היא לא תמיד בחירה מודעת אלא עניין של מבנה אישיות.
אני בטוח שאם אגיד לך שאת חכמה תאמיני לי, תקבלי את שאמרתי, ואם אגיש לך שאת סתומה תתרעמי ולא תסכימי לקבל את דעתי... זה לא נקרא להסתגל.. (למען הסר ספק, את לא סתומה לדעתי😀).

לגבי אמון וחופש... אמון בימינו יכניס אותי לשיקולים שלך בקבלת ההחלטות... תהיי פחות חופשיה בהגדרה.
לדעתי.
לקפוץ למים ולחוות, להמר, לחיות על קצה - לאדם שקול זו משימה קשה.
כי אשליית החופש מתנפצת.

לילה טוב, 😎

sub-conscious​(מתחלפת) - התמסרות, כמו אמון לדעתי ,
היא מוכנות לשחרר שליטה על תוצאה סופית.
אצלי אישית, במידה ואדם מסויים רכש את האמון שלי ולאחר מכן הוכיח לי שהוא לא ראוי לו, אני אקח את המושכות בחזרה אליי.
מבחינתי התמסרתי, התמסרות טוטאלית תלויה גם במה שהצד השני בוחר לעשות איתה. אם הוא לוקח אותה כאל מובן מאליו, אני כבר לא אתמסר אליו.
שום דבר לא יכול להשאר סטטי.

רוב האנשים מאמצים לעצמם ביקורת של אחרים, או לחילופין תכונות אופי חיוביות.
עם כמה שזה קשה, אני משתדלת לקחת בערבון מוגבל כל מה שנאמר עליי, לטוב ולרע.
אני יודעת מי אני ולא זקוקה לביקורת או חיזוקים מהסביבה.
למרות שזה תמיד נחמד ;)

לגבי ההסתגלות,
דיברתי על זה שאנחנו מסוגלים להתמודד עם כל דבר, לאו דווקא ביקורת.
החיים מאוד דינאמיים וכך גם אנחנו.

ולגבי האמון והחופש, חשוב מאוד קודם כל להבין מה הגדרת היחסים של האדם שבו אני נותנת אמון.
אם אלו חברים או משפחה, אין שום סיבה שאהיה מושפעת מהחלטותיהם כל עוד הם לא נוגעות לי.
כרגע לא עולה לי בראש מחשבה של החלטה שלהם שיכולה להגביל אותי.
מבחינת זוגיות, כאן זה כבר יותר מאתגר כי יש שותפות.
אולי במידה מסויימת אתה מוותר על חופש בזוגיות ושוב, זה נטו מתוך בחירה.
העדפה להקריב מעט מעצמך למען אדם אחר.
אני עדיין רואה את זה בתור חופש.

sub-conscious​(מתחלפת) - עוד נקודה.
אם בחרתי לתת בך אמון בתור בן הזוג שלי, אחרי שאלמד את הנקודות החזקות שלך אוכל להסתמך על הדיעה שלך.
אתה תוכל להסתמך על הדיעה שלי במקומות שבהם אני יותר מבינה.
לפעמים ההחלטות שלנו יהיו מסונכרנות ולפעמים אחד מאיתנו יצטרך להתפשר.
אני מסתכלת על התמונה הגדולה יותר, אם אני כאן בתוך הזוגיות הזו כי באמת רוצה להיות כאן, כל השאר מתגמד ולא באמת מאיים על החופש שלי.

PPAR - לסמוך על מישהו=
גם אם סיפרת לו את הסוד הכי כמוס שלך.
וגם אם הוא יודע את החולשה הכי גדולה שלך.
הוא לא יעשה בזה שימוש,אפילו אם הקשר התפוצץ לחלקים.

קיפוד - אני חושב שהשאלה של מה זה אומר לסמוך על מישהו היא מאד אינדווידואלית. בראש שלנו אנו מפתחים ציפיות וממציאים הסכמים לא כתובים שמגדירים את הדרך בה אנו מנהלים קשרים עם אנשים. אמון הוא דבר חשוב בשביל קשר משמעותי וכל אחד ואחת יש לה את אמות המידה שלה למה זה בעצם אומר, האמון הזה. כשהצד השני עונה על הציפיות שלנו ממנו אנחנו מרגישים שהקשר מכבד והאדם מכיר בנו, וכשהציפיות הללו לא נענות אנחנו חווים אכזבה.
לסמוך על מישהו זה בדיוק זה, ההסכם הבלתי כתוב הזה בינך לבין האדם השני. יש אנשים שבשבילם זה "שתמיד יהיה שם בשבילנו", אבל כמו שאמרת - הדרישה הזו לא באמת הגיונית ואי אפשר לדרוש אותה באמת מאף אחד, ועל כן מי שמחפש על פי זה את האנשים הקרובים בחייו צפוי לאכזבות בשפע. בשבילי לסמוך על חבר זה להיות מודע לכך שאני חלק מחייו, ולא המרכז שלהם, ולבקש שירצה בטובתי ויהיה שמח ונכון להיות שם בשבילי כשאצטרך, אבל עם זאת להיות מודע לכך שיש לו גם את סדר העדיפויות שלו, שהוא מאחר סדרתי, שכשיש משהו חשוב להגיד לו צריך להגיד אותו ארבע פעמים אחרת הוא לא זוכר, ושהוא קצת סוציופת לעיתים - ובכל זאת - הוא חבר שלי ואוהב אותי. בזה אני סומך עליו. מקווה שבליל המלל הזה מוסיף לך במשו

sub-conscious​(מתחלפת) - תשובה נפלאה.
תודה רבה ששיתפת 💜

ground control -
נצא מנקודת הנחה שכולם נפגעים מכולם
ואפילו נניח שלרוב זה לגמרי בשוגג.
כשאני נפגע ממישהו,אני מניח שתהיה לזה
ריאקציה כל שהי שלא תהיה לטובתו. לכן כדאי
לשקול היטב במיקרים כאלו לפני שמסיקים מסכנות וזה די תלוי בשליטה עצמית לעצור ולבחון את העניין דווקא לפני ולא בדיעבד כשזה כבר מאוחר מדי.
מסתבר שזה לא כ'כ מובן מאליו
ולא כולם נוהגים כך.
לכן במקרה הזה נראה שהתשובה בגוף השאלה
וזה בהחלט יאמר לזכותך.
זה לא קל אבל מי שכן מצליח לעצור בזמן ולבחון שוב את העניין בכל פעם שנפגע ממני,הרי שהוא מוכיח לי מהימנות וכן להפך. המילה 'אמון' היא מלשון 'מהיימן'. כאן האמון תופס את מקומו המכובד ובא לידי ביטוי.
באופן כללי יש לי כושר ספיגה די מרשים כלפי
אנשים שאני יודע שיש להם 'לב טוב'
(..עד כמה שאפשר לאמוד את זה)ולעומת זאת כושר ספיגה די מינימאלי כלפי מי שלא.

sub-conscious​(מתחלפת) - נפלא, תודה 💜