החיים פשוט קורים.
משום מה , האדם
מתוך שיגעון הגדלות שלו חושב שהעולם נוצר מתוכו.
שהוא נולד כי יש לו תפקיד בעולם.
שהאנשים שהוא פוגש נכנסו לחייו כי יש להם שיעור עבורו.
שכל הסבל שחווה הוא מסיבה מסויימת.
שיש מסלול שמיועד לו או מקום ספציפי שהוא צריך להגיע אליו.
שאם הוא יאמין מספיק חזק היקום יפעל לטובתו.
אתה יכול לייחס לך תפקיד בעולם אך הוא ימשיך להסתובב גם בלי שתנסה למלא שום תפקיד כזה או אחר.
אנשים נכנסו ויצאו מחייך גם בלי שתתרץ את כניסתם ועזיבתם.זה מה שאנשים עושים, זזים ממקום למקום.
חווית סבל כי סבל הוא חלק מהקיום האנושי. כל סיפור שאתה מלביש על הסבל הוא נסיון למצוא משמעות.
גם מסלולים הם המצאה של בני אדם.כנ"ל מילים כמו דרך או שביל.העולם לא סולל לך שום דרך, העולם פשוט מתקיים ואתה יכול ללכת לאן שבא לך גם בלי דרך או יעד.
לא משנה כמה חזק תאמין , היקום לא מתקיים בשביל להגשים לך מטרות. איזו מן אמונה אגואיסטית ותלושה זו?
האמת היחידה היא שהמציאות נטולת משמעות.
האדם הוא זה שיכול לבחור אם לתת משמעות לחייו אך אותה המשמעות יכולה גם לכלוא אותו בפרדיגמה שעלולה להזיק לו.
אמת היא דבר שלא משתנה בהתאם להשקפות עולם, היא נשארת כפי שהיא בדיוק.
עדיף תמיד להמשיך לחפש אחריה מאשר ללכת אחרי אחרים שטוענים שמצאו אותה.
הטלת ספק לפעמים היא דבר חשוב יותר מאמונה.
לפעמים עדיף להתנער מפרדיגמות ישנות, גם אם זה אומר להזניח את כל מה שהכרת כדי לגלות בעצמך את האמת.
אם חיפשת משמעות בטקסט הזה, אז הפעם לא תמצא.
יש כאן רק אמת.
