שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חתולת צמרת

יללות וגרגורים
לפני 7 שנים. 19 באוקטובר 2017 בשעה 22:35

בלילות, כשאף אחד לא מסתכל

אני פורמת את עצמי

פורמת אותי לאט ובזהירות 

ואחר כך גם בהחלטיות אכזרית 

פורמת את הכל 

עד שכל מה שנשאר ממני 

זה ערימה של חוטים.

 

אני נשארת ככה עוד קצת 

חוטים ערומים על מיטה 

 

עד הבוקר כבר אאסוף בחזרה 

Master_R​(שולט) - את כותבת טוב ממש..
לפני 7 שנים
dona mery​(שולטת) - מוכר לי... לפעמים צריך
לפני 7 שנים
גבר שקט - אורגת ותופרת מחדש, השאלה אם את חוזרת לעצמך או שהבגד משתנה?
לפני 7 שנים
גברים​(שולט) - לפרום את עצמך בצורה שאת מתארת נשמע לי כמו חוויה לא פשוטה.
הרבה יותר מעניין ומספק זה שמישהו אחר יצליח לפרום אותך. חוט אחרי חוט, קשר אחרי קשר עד שלאט לאט כל הבפנים הכל כך מוסתר וחבוי שלך יחשף ויגלה מול עיניו. עד שהוא יוכל לראות ולגעת שם עמוק בפנים, בשדים ובפחדים החשופים שלך, עד שהוא יוכל להיישר מבט לריקנות שעוטפת אותך, עד שהוא יוכל להושיט יד וללטף את השריטות שלך. עד שהוא יוכל להתנחל לו שם עמוק עמוק, בנפש שלך.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י