לפני 7 שנים. 18 בנובמבר 2017 בשעה 8:44
זה הכי גרוע.
אני חיה בין הריגושים
שעתיים בלי אדרנלין ואני נמסה
לתוך אמבטיית ריקנות סמיכה ודביקה.
״אם כואב לך, כנראה שאת חיה״ אמרה המורה שלי לבלט בגיל 12 ונתנה דרור נצחי לכל הדפיקויות שהתדפקו על דלת נפשי.
צריכה לכאוב כדי להרגיש
לבלוע כדי לטעום
להשתכר כדי לשתות
אין קצת, אין חצי, אין הנחות
(גם זה מהבלט)
עדיף לחיות הכל בצבעים חזקים מהבהבים מאשר באפור עמום
לא?
