החיים עצמם

בואי איתי לחוף מבודד, מבודד מהחיים, מהחדשות, מהעומס והצרות

מבודד משיפוטיות וחפירות עצמיות

מבודד מכאב, מבדידות, מהאנשים ששם אבל כבר לא נוגעים

מהעבר, הזכרונות והדאגות מהמחר

ואז כשנהיה מחובקים במים, מוקפים בים הגדול

תזכרי כמה יופי יש בעולם הזה שבשבילו שווה קצת לסבול

ואז כשאשיט אותך על הגב כשאת שלווה, פותחת קצת את העיניים ורואה את העננים

תיזכרי איזה כייף להיות ילדה קטנה לפעמים

וכשהאצבעות שלי יחפרו בך בין הגלים

תיזכרי כמה עוצמתי גופך כשאת בלי מעצורים

ואז כשאתפוס אותך למטה ואגיד לך להשתין

תיזכרי כמה חופש ושחרור אפשר להשיג כשבאמת חיים

ואז כשתמצצי לי בחוף כשהתחת שלך חשוף ואדום

תזכרי מה זאת תשוקה שהיתה כבויה בך עד היום

וכשתחזרי לשגרה ותצטרכי קצת מוטיבציה בינתיים

תעצמי את העיניים ותרגישי את המים...