פסח 2015, את בחווה, אי שם בצפון, התנדבת להשאר שם לבד בחלק מחופשת הפסח
ידעתי שזאת ההזדמנות להגשים לך את מה שתמיד רצית להרגיש.
אחרי יום של כייף, אוכל ושקיעה הגיע הזמן.
הוצאתי את הקולר והרצועה מהתיק וקראתי לך לבוא
בסימן המוכר שלנו תוך דקה היית ללא בגדים
הורדתי אותך על 4, קשרתי אותו סביב צווארך ואז זה התחיל
הוצאתי אותך החוצה והתחלנו להתקדם
גם בדיעבד את לא מצליחה להבין מה גורם לך להתרגש כל כך
למה התחושה הזאת של להיות כלבה אמיתית כל כך מדליקה אותך
למה להיות שם על 4, בחוץ ,הרגיש לך כל כך טבעי
ששאר הכלבים בחווה משחקים סביבך
ואני עומד ומשגיח
לקחתי אותך לתוך היער, ושם קשרתי את הרצועה לעץ
לא היה אכפת לך מכלום, לא מהשריטות שקיבלת, לא מהבוץ, לא מהעלים שנשרו עלייך.
בואי תמצצי, אני יושב מולך ומסמן,
אבל את לא מצליחה להגיע
את כל כך קרובה, החבל כבר כואב לך מהמאמץ, ואת ממשיכה להילחם
לנסות להגיע לזין שלי
זה מתסכל אותך, גורם לך להרגיש כלבה קטנה ונואשת
אני קם, מתקרב אליך וגומר לבד
הכל נשפך עליך ואת מנסה לתפוס כמה שיותר
עכשיו תישארי כאן כמה דקות לבד
עד שאבוא לשחרר אותך
"אני הכי משוחררת עכשיו" את אומרת
מאמין