החיים עצמם

שעה שבה את לא צריכה לחשוב יותר מדי

שהראש שלך מפסיק לחפור לעצמו בלי הפסקה

שאת נותנת לעצמך לשחרר הכל

את כל המחשבות, הסטיות, והתחושות שפעם פחדת להרגיש

אחרי שחיכית לזה כל היום, כשהיית בעבודה, בישיבות, בנסיעה

את צריכה את השחרור הזה כמו סם

להכנס לדירה, להוריד את החולצה ולשבת ישר בפינה הקבועה 

את ההשפלה הקטנה של להיות על הרצפה

את הלשכב לי על הברכיים עם התחת חשוף שמתאדם לאט

את הזין שלי בפה שלך בזמן שאני עסוק בדברים אחרים

את היד שלי מושכת לך בשיער 

את האצבעות שלי מטיילות לך בין הרגלים

את הכוס שלך נוזל על הספה.

שעה שאת מרגישה קטנה, שפוטה, כואבת, מבויישת, משוחררת, חזקה

שעה שאחריה את קמה עם הרבה כוח וחוזרת לטרוף את העולם.

נתראה מחר, באותה השעה