צדדים/ שרית שמיר
ופעם בשנה היא באה להיות מתארחת בך
נעמדת את מפתן דלתך - הידיים שלך,
בודקת אותן כמו כאילו והיו אלה התמונות הקבועות בדירתך,
הדבר הראשון בו היא מבחינה...
ופעם בשנה היא באה להיות מתארחת בך
מניחה עצמה בין זרועותייך המקיפות
כמו כאילו בחרה את הספה הנוחה ביותר לישיבה
ומניחה את כובד רעידות הגעגוע בתוכה...
ופעם בשנה היא באה להיות מתארחת בך
ואתה מגיש את שפתייך עבורה
כמו כאילו כבדת אותה בלימונדה קרה
מערבב בתוכה את הטעמים שזכרת מהשנה שעברה..
.
והדלת נסגרת מאחוריי גבה
והאירוח של גופך מורגש חם ועמוק ונקי ונוחת
כמו כאילו וסגרת את תריסי העור העוטף אותך
כמו והסטת את בד הוילון הרך בחלונות ביתך
דייקת עבורם את התאורה...
ופעם בשנה היא באה להיות מתארחת בך
ואת כריות האצבעות היא מצמידה וצורבת על גופך,
אצבעותיה אלה המעוטרות בציפורניים הצבועות
כמו השאירו סימנים על שולחן הזכוכית בחדר האורחים...נצחים.
ופעם בשנה היא באה להיות מתארחת בך
נכנסת אל תוכך מתהלכת בך
משאירה צעדים יחפים על גופך
מתחצפת אל תוך החדרים הפנימיים שלך
כמו כאילו השאירה שיירים על מצעיי מטתך