לפני חודש. יום שישי, 2 בינואר 2026 בשעה 4:02
אתה, אתה אגדה אתה, אתה גדול עליי, אני יודעת. ניסיתי להתאים שם, ניסיתי להיות קצת ממה שאתה אולי צריך באותו רגע.. לשבת על הרצפה לידך להקשיב לך פורק עליי את עול החיים שלך, את כל הקשיים שלך, עליה ועל המלחמה ועל אמא ואבא.. וגם הייתי מוכנה פשוט להיות, אם רק היית נותן... אתה, אתה אחד במינו, אתה מאלו שכותבים עליהם, שמדברים הרבה, אבל בסוף לא יודעים עליהם כלום..והייתי מוכנה להיות המחצלת לרגליים שלך שינוחו עליי. ככה. אבל לא הצלחתי לגעת, להגיע, להיות.. אני לא מספיקה. לא יודעת למה. זה לא באמת משנה, למה וכמה רציתי וכמה הייתי.. יכולה להיות.. אם אתה לא נותן אני לא לוקחת ואם אתה לא שם אז אני לא באה ואתה יודע מה אין פה אפילו פואנטה כי אני לא ממש יודעת אם להעריץ אותך או ממש לשנוא אותך.