בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

חוויותיה של נשלטת מתחילה

כל הבלגאן שיש לי בראש.
שאלוהים ישמור אותנו.
לפני 7 שנים. 12 בספטמבר 2017 בשעה 18:32

מה שאני חושבת כשאני מנסה להסביר לעצמי את מה שאני חושבת מדמיינת וחולמת, כשאני מנסה להבין את הפער בין כל הצדדים של הבפנוכו שלי...

אני אישה חזקה.

אני מאבדת שליטה בצורה מבוקרת.

אני אהיה חור מולך. שלך.

בעבודה ובכל מקום אחר אני אשבור תקרות זכוכית עד שאדמם מהשברים. 

אני אהיה זונה שלך.

בחוץ אני אלחם למען אותן הנשים שלא בחרו, שצריכות עזרה. 

תשתמש בי, תכאיב לי ותקשור אותי.

בחוץ אני נאבקת בתרבות האונס. 

תחנך אותי.

בחוץ, חינוך זה התפקיד שלי, המשימה שלי והתשוקה שלי. 

אני אהיה קטנה וכנועה, אבל אחר כך אני אקום ואגדל. 

 

בחירה ורצון. 

 

זאת השאיפה שלי.

 

רוז.

 

לפני 7 שנים. 12 בספטמבר 2017 בשעה 15:08

 

לא יודעת איך קרה שפתאום נזכרתי בשיר הזה, אבל הייתי חייבת לשתף אותו ואת ההרגשה שהוא מעלה בי.

 

 

 

רוז.

לפני 7 שנים. 11 בספטמבר 2017 בשעה 6:07

נרדפות למילה להזדיין (או לזיין, או זיון, בלי קטנוניות)

לשכב

משגל

לתקוע

לבעול

לשפד

לדפוק

לחדור

לפרק

להשתמש

לעשות אהבה.

 

עוד?

 

 

לפני 7 שנים. 10 בספטמבר 2017 בשעה 12:23

אז היה לי סקס אתמול. לא, לא זיון. סקס. ונילי.

אני בזמן האחרון משוטטת פה הרבה, קוראת, לומדת, מתחרמנת לא מעט. באיזשהו שלב הפסקתי לענות להודעות כי זה בלבל אותי מדי אבל בכל זאת המשכתי לפקוד את האתר מדי יום.

אז בתקופה האחרונה אני בשיא החרמנות שלי, אף פעם לא הרגשתי ככה, רטובה בכל דקה של היום על סף פיצוץ. ממש מהשנייה שנרשמתי לכלוב.

לא יצא לי להיפגש עם מישהו מפה, לא מצאתי את השולט שלי עדיין. אז אתמול בשיא החרמנות הבלתי נסבלת שלי ניקיתי את האבק מהטינדר ודפדפתי שמאלה וימינה עד שמצאתי מישהו שנראה לי ראוי וזרם להיפגש במיידי בשעה 23 בלילה.

הוא היה חמוד, שכבנו, שכבנו הרבה. אמרתי לו מה אני רוצה, שאני אוהבת סקס אגרסיבי אבל הוא פשוט לא הצליח...                                     מצצתי לו כאילו זה הזין האחרון שאני אראה בחיים, אבל זה לא הגיע לזיון גרון.                                               צבט לי את הפטמות, אמרתי לו שהוא יכול חזק יותר, אבל זה לא היה חזק מספיק.                                     ספאנקים היו, אבל לא כואבים מספיק.

מה כבר ביקשתי? אפילו לא משהו קשוח מדי, רק בדסמי לייט כזה.         ואז הבנתי... אבוד לי. זהו. לא טעמתי עדיין מעולם הבדסמ ואני כבר איבדתי טעם בסקס ונילי.

זה לא כיף לי מספיק,

זה לא מספק אותי...

אני צריכה כאב, אני צריכה להיאזק, להיקשר, אני צריכה פקודות, חניקות, הצלפות.

צריכה!

 

 

רוז

לפני 7 שנים. 2 בספטמבר 2017 בשעה 17:02

אם אני מעניקה לך את הכוח והשליטה עלי, אז אצל מי באמת הכוח?

ייתכן שהכוח האמיתי במערכת יחסים בדסמית הוא אצל הנשלטת?

תוהה לעצמי...

רוז

לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 17:55

אני אישה חזקה, טוב בחורה... בלי התקטננות. 

אני בחורה חזקה, חולת שליטה, דברים לא קורים בלי שאני יודעת, דומיננטית, הפיקוד והניהול זורמים לי בדם. תראו אותי ברחוב, אני בעצם שולטת. 

ואז אני נכנסת למערכות יחסים. החוסר ביטחון שלי צף, השדים שלי יוצאים מחוריהם ואני רק רוצה שיישברו לי החומות כבר, שיצליחו לראות לי את הבפנוכו, אני רוצה שיערסלו אותי, שיעטפו אותי שיגוננו עלי. אני רוצה ליפול ולהתרסק ושיצליחו לאסוף את השברים שלי, שיצליחו להדביק אותי מחדש.

זה אף פעם לא הצליח.

אולי זה אחד הדברים שמושכים אותי ביחסי שליטה. אולי אני רוצה להרגיש קטנה. משהו אחד בחיים שלי שנותן לי את המקום להפסיק לחשוב, להירגע. 

אני תופסת כל מערכת יחסים כמשהו הדדי. תן כדי לתת, לא כדי לצפות לתמורה. ואין סיבה שבבדסמ זה לא יהיה כך. 

אני רוצה לתת מעצמי, אני רוצה לעשות טוב, לרצות אותך! 

אני רוצה שאתה תדאג לי, תחליט בשבילי ויהיה לך את כל האמון שלי שלעולם לא תפגע בי, כי אתה שומר עלי.

גם הכאב, העונשים, באים מתוך מחשבה עלי, כי אתה יודע מה עושה לי טוב.

זה מה שאני רוצה. 

 

 

מצד שני, אולי אני סתם רוצה שיקשרו אותי, ידחפו לי פלאג לתחת ויזיינו לי את הצורה... 

לכו תדעו

 

רוז

 

לפני 7 שנים. 29 באוגוסט 2017 בשעה 23:59

כבר שנים שהפנטזיה הזאת בראש שלי. מגיל 16 בערך... 

אני קשורה, בעמידה, ידיים למעלה ורגליים מפוסקות. מפוחדת כשגבר חסר פנים צוחק, נוגע ומזיין אותי כשאני חסרת אונים, בלי יכולת תזוזה או התנגדות. 

מיותר לציין שהמחשבה הזאת, הפנטזיה הזאת הפחידה אותי לגמרי. כשעלתה לי לראש כשאוננתי ניסיתי להדוף אותה, להתעלם והתביישתי בעצמי כשהרטיבה אותי.

ככל שהתודעה הפמיניסטית שלי התגבשה, כך גם החלחלה מעצמי ומהמחשבות שלי.                                כן. אני פמינסטית. זאת אחת ההגדרות הראשונות שמייצגות אותי, קצת לפני הטבעונית.                           שוב כן, אני פמיניסטית טבעונית ואני גם לא פוסלת משיכה לבנות. אני סטיגמה. 

בכל מקרה, לפני כמה חודשים, בחיפוש אחר סיפורים אירוטיים שאני כל כך אוהבת, נתקלתי בסיפור בדסמי בהמשכים של בחורה מדהימה שכותבת קסמים. הופתעתי מהכוח של זה עלי, מכמה שזה מדליק ומרטיב אותי, מכמה אני רוצה את זה. 

אז התחלתי לקרוא עוד ועוד, חיפשתי, חקרתי והגעתי לכלוב... הרבה לפני שנרשמתי קראתי פה בלוגים, סיפורים והסברים. דברים שעזרו לי לטשטש את הטאבו שלי על העולם הזה ולהעיז לפנטז, להעיז להודות בפני עצמי שאני נמשכת לזה, לתת שם לפנטזיה ארוכת השנים הזאת. 

אני רוצה להיות נשלטת! זה בוער בי!

אז נשמתי עמוק ועשיתי את הצעד הראשון שלי כנשלטת, ונרשמתי לכלוב. 

על חוויותי ותפיסתי עוד תשמעו 

רוז.