אני ואני ואני ואני ....

כשהייתי חדש פה והיה יוצא לי להתכתב עם שולטות תמיד דמיינתי שמי שמולי היא מישהי שאני מכיר מהחיים שלי.

הייתי בונה לעצמי בראש תסריט שמדובר בקולגה או בקרובת משפחה רחוקה או בסתם מכרה.

תוך כדי התכתבות צצו לי סימנים שברור שמדובר במי שאני חושב.

פעם העליתי את זה בפני מישהי שאיתה התכתבתי.

היא שאלה - ונניח שכן, מה הבעיה.

עניתי שזה קצת מוזר לי. בראש חשבתי שזה הרבה מוזר דווקא.

היא ענתה בפשטות, נניח שניפגש ואני מי שחשבת אתה פשוט תכרע ותנשק לי את הרגליים ומשם נמשיך.

יש מצב שהתעלפתי, לא זוכר.

האם היא מכסה אותך עד הצוואר לפני השינה

האם היא שרה לך שיר ערש?

האם היא כועסת אם אתה נוגע בעצמך ואולי נועלת אותך בגלל זה?

היא מרדימה אותך?

כי אני לא מצליח להרדם ולא רוצה שיעסו עלי אם אני נוגע פה ושם. או שכן רוצה.

אני כבר מבולבל

אחרי שדיברנו קצת על העתיד ואת קבעת בפסקנות ש:אתה תסתובב עם כלובון, לא הספקנו לקנות אחד אבל את הצעת שתסתובבי עם מפתח על השרשרת.

אמרת שמי שינחש, ינחש אבל גם בלי כלובון אסור לי לגמור.

כן היה טיזינג בכל ערב שאני כבר מתחנן ושכואבות לי הביצים. לא זוכר שהרשית לי אי פעם גם כשהתחננתי.

העלית תמונה לפייסבוק שלך ושל אחותך, לך היה מפתח על השרשרת.

שלחת לי את הקישור עם תכתובת שמסבירה ש:אתה לא גומר.

כמה הסתכלתי על התמונה הזאת, כמה יפה היית, כמה קשה זה היה עבעיקר כמה הייתי גאה לעשות את זה בשבילך.

הרהורים לקראת לוקטובר

כשאני קם בבוקר ועומד עם בוקסר מול המראה במקלחת אני רואה סימנים, סימנים כמו שהיינו עושים לעצמנו  בגן ושהיינו קוראים להם שעון.

את הסימנים הפעם, לא עשיתי אני.

נשיכות עגולות ויפות שלה על הכתפיים שלי.

היא נושכת בסקס תוך כדי שאני מזיז את האגן מהר יותר ויותר.

היא נושכת גם סתם ככה.

השבוע יכולנו להיפגש למעט מאוד זמן לצערינו.

כשהיא ליוותה אותי לרכב נעצרנו שניה ברמזור במעבר החציה, הרגשתי פתאום את אותו הכאב המוכר הזה בכתף. היא חייכה את החיוך המקסים שלה בפנים היפות שאני כל כך אוהב. אני מסמנת טריטוריה.

בבית כשעמדתי מול הראי חיכה לי סימן חדש.

במקום אבא חטוב שולטת פחממות.

במקום לוקטובר, גלוטן-בר

רק לא לשחרר בסוף, טיפה פה וטיפה שם.

קצת צריך את זה עכשיו :)

אחרינו עלו ארבעה ערסים. 

הם התחילו לדבר בקול, רגליים על הכסאות ולהשתמש בוייפ.

אני אוהב ערסים, ממש אוהב. תמיד מתחבר.

אנשים קמו ועברו מקום.

אנחנו לא.

בשלב מסויים הוייפ קצת הפריע.

אמרתי לך לתת לי לעבור, שאגיד להם להפסיק. 

שאלת: אתה חושב שהם יקשיבו לך? עניתי שכן.

שאלתי אותם אם יוכלו להפסיק עם הvipe, הם ענו vape אז אמרתי: אז עם הvape. וחזרתי למקום.

הם קמו ועברו מקום 

שאלת: מה אמרת להם?

עניתי: שיפסיקו.

בלילה ישבת לי על הפנים וכמעט השתגעת ממה שעשיתי לך, רעדת במשך דקות ארוכות.

ואני עוד מקווה שתקני לי כלובון ותחזיקי את המפתח קרוב ללב שלך.

ואתה מרוגש ושואל אותה אם מצאה משהו קינקי

ושעה והיא עוד לא הייתה מחוברת

ואתה מפחד להרדם כי מקווה שהיא תקרא ואולי היא קנתה או שתכתוב לך שתקנה

או שסתם תכתוב משהו שיעצור לך את הנשימה

או שלא ואז חא תצליח להרדם - גם אם כן לא תצליח להרדם.

אז כזה

מה אתם הייתם עושים?

שלמסע 

הייתי רוצה שתציצי לי מעבר לכתף ותגידי לי: שוב פעם אתה נכנס לויכוחים שקשורים לפוליטיקה? לא דיברנו על זה?!

והייתי מסמיק וככה נעמד כי לא נעים.

אמרתי לך שזה לא בשבילך את אומרת תוך כדי שאת פותלת את החגורה שלי ומפשילה את המכנסיים.

וכך אני עומד רק עם חולצה ומכנסיים ותחתונים מופשלים.

שוב פעם עשית "דונאלד דאק", ככה את קוראת למצב הזה.

את מתחילה להוליך אותי בכל הבית, משתמשת בזין שלי בתור רצועה.

אתה יודע שאתה סתם מתעצבן.

מתעצבן? אני כבר לא ממש בטוח על מה דיברנו, רק הולל איתך בצייתנות ברחבי הבית.

אז מה, את שואלת, הסתכלת על נשים כשלא הייתי פה?

עוד לפני שאני עונה אני מרגיש את הספנק בזין.

ולמה אתה עם חולצה? 

עוד ספנק, שוב בזין ואחריו בישבן.

אני ממהר להסיר את החולצה ואנחנו ממשיכים לטייל בבית, מובילה ומובל.

משהו בתחושה הזאת של לעמוד עירום וחשוף בפני אישה תמיד מדהים אותי.

ממשיכים את הסיבוב עוד כמה דקות.

הדבר הבא שאני זוכר הוא שאני עירום על הרצפה ושהישבן היפה שלך מתחיל לכסות לי את הפנים - את שואלת: אז מתי גמרת בפעם האחרונה.

ועוד ספנק לזין.

סקס מגיע עם התבגרות ועם אבדן תמימות

בשליטה יש עוד שכבה שמתקלפת.

מצד אחד הייתי מת לחזור לימים המימים ההם, למרות שדי מהר התפכחתי מהתמימות.

מצד שני, כאילו ... סקס וואו. 

יש גם צד שלישי

כשאנחנו לפני או אחרי הסקס ואת שמה את הראש על הכתף שלי או שאת מתפנקת ומאשימה אותי שאת מפונקת בגללי.

או שבלי קשר אנחנו רואים טלוויזיה ואני פשוט מחליק אצ היד לתוך המכנסיים שלך רק כדי לחפון את הישבן שלך, לא כדי שזה יגיע למשהו, סתם כי זה מה שעושים.

אולי אנחנו חוזרים להיות תמימים?