אני ואני ואני ואני ....

הייתה לי פעם אחת מישהי שממש אהבתי.

כן, היא גם שלטה בי, כן מנעה אותי אבל אהבתי אותה בלי קשר. אולי עם קשר. כתבתי עליה פה לא מעט.

אבל הייתה לי תקופה לא קצרה אחרי שנפרדנו שהלב שלי נקרע.

הייתה תקופה שהייתי מחייך חיוך מאולץ בבוקר, חיוק חזק ומפחיד רק כדי לא לאבד את זכרון השריר בלחיים.

היא הייתה רעה וטובה.

היא השפילה והרימה.

הייתה תקופה שפחדתי מחנוכה כי הייתה לנו תמונה משותפת שצולמה אז.

לא יכולתי לעבור ליד מקומות שבשם שלהם הופיע השם שלה.

אולי אהבתי אותה בגלל ששלטה בי ואולי לא.

אולי בגלל שהיה לה ראש כל כך קינקי. אבל מהששינה זה שאהבתי אותה עד כאב ממש.

התחלתי לכתוב עליה אחרי שזכרה דהה מהלב שלי (כמה שיכול היה). לפני זה פחדתי ממש.

היום אם הייתי רואה אותה הייתי מחייך בקטנה ואולי מחבק אותה. לא יותר. לא מתגעגע ולא כואב.

כאבתי פעם.