אני הולכת ביער
שומעת צרחות של כאב וצער
כואב לי לשמוע אותם
מחפשת
מחפשת את המקור
השדים המחפשים אותי בנרות ושורפים את היער עם האור הצורב המלטף המגיע מן הלהבה
אני רואה אותם
אני רואה אותי
נשרפת
צורחת
תלויה על העץ
והצרחות הצורמות מלטפות את פניי, צווארי
חורטות את הכאב בכל סנטימטר חשוף בגופי
אני חשופה
סובלת
מתפתלת מכאבים ומתחננת שיפסיקו
לא רוצה שיפסיקו
הצרחות מפסיקות
שקט מוחלט
אני תלויה על העץ ללא נוע
רק הרוח המזיזה אותי קדימה ואחורה
פוקחת את עיניי והחבל נקרע
הנפילה ארוכה ואיטית
האדמה הרכה מחכה לי למטה
רגע לפני הפגיעה אני מתעוררת
שוכבת במיטה ומגלה שכל זה היה חלום
לא מצליחה להזיז שריר
הצרחות חוזרות ואיתן גם השדים
חגים סביבי כמו עורבים המחכים לטרף שלאט לאט מתפגר
מסתכלים עליי עם העיניים לא עיניים שלהם
העיניים העמוקות החלולות הרשעות שלהם
שוב מצטרפת לצרחות
אולי ישמעו אותי
אולי יצילו אותי
אולי
השדים ממשיכים לחוג ומתחילים לגחך
לעטוף אותי בצורתם השורפת
מכילים אותי בסבל ותסכול
ואני שוכבת שם
ללא היכולת לזוז
בלי אפשרות להגיב
רק לקבל
הצרחות מתחזקות מחרישות את אוזניי
ואני מתעוררת בבהלה
מצטערת שכל זה היה רק חלום
