בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

In chains.

לפעמים אני רוצה לצעוק במקום הבודד בעולם, לפעמים ללחוש ושרק ישמעו.
לפני 4 שנים. 30 בנובמבר 2019 בשעה 19:04

שבת ראשונה בלעדייך מזה...מי זוכר כמה זמן? התעוררתי בבוקר והכל הרגיש כחלום. יורדת למטה וההורים שם ואני לא מבינה ממתי הם פה כשאני מתעוררת, עד שנופלת עליי ההבנה שהיום יום שבת ואני לא איתך.

להסביר לך שוב כמה קשה לי בלעדייך? אני יכולה, אבל אני לא חושבת שייתכן ואתה לא יודע.
קשה לי בכל יום, בכל שעה ובכל דקה.

הזוגיות איתך לימדה אותי הרבה על עצמי, בראש ובראשונה.
למדתי שאני אדם טוב יותר משחשבתי, שיש בי יכולות שלא ידעתי, שאני לא אדם שצועק ומקלל, שאני יודעת להתנהל גם במקומות הפחות נעימים.
למדתי שאני יכולה לאהוב באופן בריא, בצורה שמעלה לי חיוכים בכל בוקר.

למדתי שכשמשהו נכון, אז פשוט יודעים את זה.
ואתה נכון, אהובי.

תחזור.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י