בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

In chains.

לפעמים אני רוצה לצעוק במקום הבודד בעולם, לפעמים ללחוש ושרק ישמעו.
לפני 5 שנים. יום שבת, 11 באפריל 2020 בשעה 18:41

נכנסתי לפה אחרי תקופה שלא.

רציתי לכתוב, אבל אין לי מילים. 

הניתוק נעשה, הכל פועל, אני כאן ויש מי שכאן בשבילי. 

 

עולם שלם היה לנו, כמה רחוק זה עכשיו...

כמה כאב, כמה דמעות, דברים שרק היום אני מעכלת. 

 

נועדתי להיות כזו, שותקת, מקבלת, סלחנית והאמת היא שאין מה לרחם עליי, כנראה שלכך אני גם ראויה.

 

שמחה להיות שלמה. 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י