שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

עלינו לבחור אדון. אלוהים איננו עוד באופנה

הדרך הבדס"ית איננה ערוץ לשחרר או להגשים פנטזיות, לשחרר סאדיזם חבוי או מזוכיזם שהנפש הכריעה. היא לפעמים, רק לפעמים ולא לכל אחד, דרך מכבדת, להגיע לאותם מקומות סגורים בתוך עצמנו, כשכל פעם שרצינו להיכנס שכחנו את המפתח בתיק אחר. היא דרך לגלות ולחשוף את ה"מיינד" , את דרך המחשבות, את מבנה האגו, והזיהוי מתי אנחנו פועלים דרכו, היא להכיר את נבכי הנפש של בני הזוג עד לחיבור המושלם, באמצעות האפשרות לתת לשני הצדדים את המקום להתפרק לרסיסים קטנים ולהרכיב מחדש.
לפני 7 שנים. 25 בספטמבר 2017 בשעה 8:33

יש רגעים בהם אני עם עצמי. מנסה לדבר איתי, להסתכל פנימה ולראות מי שם?

לא אוהב את מה שרואה. לא רוצה לדבר איתו.

גם ברור לי שהערוץ הבדס"מי הוא לא כלי נכון לייצר הרגשות שלא מתכתבות עם מי ששם בתוכי. זו רק דרך לעקוף את השיח הפנימי עם פירוטכניקה שכנראה מיוצרת באגו.

גם יחסי הכוחות בין גברים לנשים לא נכונים.

הנשים צריכות שוויון מוחלט .

צריכות את היכולת להיות פגיעות בלי להיות קרבן, להיות חושניות בלי להרגיש זנותיות, להיות חזקות בלי שיקראו להן ביצ'יות. רק ככה ערוץ בדסמ"י יכול להסיע למחוזות האמיתיים והחזקים. לצד האפל של הבדס"מ הנאור.

נראה לי , שהאנשים שהכי רוצים לשלוט על אנשים הם, מעצם העניין, הכי פחות מתאימים לעשות זאת, והתשוקה גדלה וגדלה מעצמה, וצומחת מכוח אי מימושה. ואז הכל מתחבר לכל. אפילו בכלכלה זה ככה, תראו את וול סטריט. זה  המקום היחיד בעולם  אליו נוסעים אנשים ברולס רויס, בכדי לקבל עיצה מאלו שהגיעו ברכבת התחתית.

לאנשים כאן יש אולי תענוגות רבים, אך האמיתי שבהם הוא זה שלמענו הם נוטשים את האחרים.

זהו, חוזר למציאות ולדפוסים של היום..

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י