לא מזמן שאלו אותי מהן התכונות הבולטות בי. השעה הייתה לפנות בוקר, האווירה עמוקה ואינטימית ואני מצאתי זאת כהזדמנות נהדרת לחקור מעט פנימה. התפלאתי לגלות שאת התכונות הכי בולטות שלי אני לא כ"כ אוהב. כלומר... אוהב, כי זה מה שעושה אותי "אני", אבל לא אוהב כי.. זה מי שאני? דווקא התכונות האלו?
התפלאתי גם לגלות שהרבה מאותן תכונות סותרות אחת ת'שניה.
אני פדאנט
אני אימפולסיבי (מידיי)
אני יצרי
אני מחושב מאוד (איך זה מסתדר עם אימפולסיבי?)
אני בד"כ מתון ולא יוצא משיווי משקל נפשי
לפעמים אני קיצוני מאוד מאוד
אני שאפתן
אני אקלקט – גם רגשית (תודה לך kael)
אני אוהב להנות
אני אוהב לסבול, חושב שזה חשוב
אני מחובר לעצמי מאוד
אני חשוף ופתוח לאחרים, אבל עד רמה מסוימת שאותה אף אחד לא עובר.
אני יחסית ליברלי ופתוח לרעיונות חדשים, לחוויות לא מוכרות
אני תמיד מחפש את השקט, השלווה והמרגוע שלי
אני סתגלתן, מתרגל מאוד מהר לדברים
אני תמיד חייב לשנות, לגוון.
מוזר, השינוי הוא דרך חיים אצלי ועם זאת אני תמיד מחפש את השקט והשלווה, מחפש את מקומי.
אני מוצא ברשימה (החלקית) הזו עוד המון סתירות אבל אני מניח שאם הן לא היו אז אישיותי הייתה שטחית ורדודה.
אוהב או לא, זה אני. לטוב ולרע, על כל העבר שבנה אותי וההווה שנהייתי.
אני.
לפני 19 שנים. 9 ביולי 2005 בשעה 21:08
